מנחת חינוך · סימן רס״ו, י״ב

והנה כ"ז שיטת הר"מ והרהמ"ח אבל הראב"ד בהשגות ודעת התוס' והרא"ש דזונה לא הוי אלא מח"כ או מעכו"ם ועבד שאין קדושין תופסין בהם אבל מח"ל אינה זונה ועי' בטור אה"ע סי' ו' הקשה על דעתם היאך אפשר לדחות הברייתא ביבמות שמבואר דכל אלו פוסלין לכהונה והנה ע"ש בח"מ וב"ש ומ"ל כולם הסכימו דכולם מודים דגם בביאת אלו הפסולים נפסלה אך לא מטעם זונה דזונה לא הוי אלא מח"כ ומעכו"ם ועבד רק דנפסלה בביאת אלו הפסולים מחמת הפ' כי תהיה לאיש זר והנך זרים אצלה. ועי' ב"ש שם כ' דאין לוקין כהן הבא על הנבעלה לא' מאלו כי מאיש זר נפקא תרומה אך לכהונה ילפינן מק"ו מחמת גילוי מלתא ואנן קי"ל כרבא דגם הילפותא בגילוי מלתא אין לוקין ובא לידי ס' אבני מלואים ע"ש שמביא מדהתו"ס יבמות דף מ"ד ודל"ה דלוקין על הגלוי מלתא וע"ש בתוס' דעל הזונה מח"כ לקי תרתי מחמת זונה ומחמת איש זר ועל הזונה מעכו"ם ועבד לא לקי משום איש זר כמבואר ביבמות דס"ח דאיש זר הוא דוקא במי שקדושין תופסין אבל עכו"ם ועבד לא נפסלו משום איש זר כי תהי' כתיב אותן דבני הווי' ועכו"ם ועבד יליף מר' ישמעאל ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה מי שיש לו אלמנות וגירושין כו' וע"ז לא לקי כי הוא לאו הבא מכלל עשה ואין לוקין הנבעלה לעכו"ם ועבד רק משום זונה דקרא וגם גיורת ומשוחררת אין לוקין אלא משום זונה ודעת רש"י דגם ח"כ אינו בכלל איש זר כיון דלא הוי בני הווי' רק משום אלמנות וגירושין ע"ש ג"כ להסוברים זה כרש"י אין לוקין על הנבעלת מח"כ אלא משום זונה עי' באריכות בתוס' בכ"מ שם ועיין בדף ל"ה בתוס' דעת ר"י כדעת התוס' דח"כ הוא בכלל זר אך ח"כ שע"י קדושין לא הוי בכלל איש זר כיון דלאו זר מעיקרא הוא והתוס' חולקין כיון דחמירי אף על פי דלא הוי זר מעיקרא הוי בכלל הלאו דאיש זר. והנה דעתם נראה דלוקין מחמת איש זר ומכל מקום נ"מ בין שיטת התוס' לשיטת הר"מ חדא דלהר"מ צריכים להתרות משום לאו דזונה ולשיטתם צריכין להתרות בו משום לאו דאיש זר. וגם נ"מ לפמ"ש לעיל במחזיר גרושתו או בנושא חלוצתו דהוי איסור דאוריי' לשי' רוב הראשונים שחולקים על הר"מ כל אלו בכלל זונה ולוקין כהן הבא על אשה הנבעלת לאלו אבל לשיטתם שאינה בכלל זונה רק משום איש זר והנהו אינם בכלל זר כי לא הוו זרים מעיקרא כי כולם היו ראויים להם קודם אם כן אין לוקין כהן הבא על א' מאלו ואפשר דאף איסורא ליכא ע"כ ל"ק קו' הח"מ שם בסי' ו' למה הביא המחבר דעת התוס' כיון דהאידנא ליכא נ"מ למלקות וגם הם מודים דכל אלו פוסלים מכי תהי' לאיש זר. ולדידי ל"ק כלל כי נ"מ באותם דלא הוו זרים מעיקרא אף דמחזיר גרושתו וכן נושא חלוצתו לא נ"מ כי בלאו הכי הם אסורים לכהונה מכל מקום נ"מ גם האידנא בנושא צרת יבמתו דלא נעשית זונה ואיש זר נמי לא שייך גבה. וגם פ"ד וכ"ש לאחר שנולד דלא הוו זרים מעיקרא אינם פוסלים לדעת זו. ודעת הרשב"א בחידושיו פ' הערל דפ"ד וכ"ש וכל פסולי קהל פוסלין אף דלא הוי זר מעיקרא. אך נושא צרת יבמתו בודאי אינו פוסל אם כן נ"מ בין שיטתם לשיטת הר"מ. אך מה שסיים המחבר לשיטה זו דהבא על יבמה לשוק עשאה זונה אף דלא הוי זר כמ"ש דלא הוי זר מעיקרא מכל מקום כיון שאין קדושין תופסין אם כן הוי בכלל זונה כמו עכו"ם ועבד ולוקין משום זונה. ועוד נ"מ לענין אם לוקין פסול לעדות ואם אין לוקין אין פסול לעדות כמבואר בח"מ סי' ל"ד ומבואר נ"מ זו כ"פ בפרי מגדים יו"ד ואכתוב בקיצור שיטות אלו למען ירוץ קורא בו. שיטת הר"מ והרהמ"ח דכל הנבעלת לאיזה פסול בין מח"כ בין עכו"ם ועבד ובין מח"ל וח"ע השוים לכל, הכל היא בכלל זונה דקרא ולוקין אם התרו בו משום זונה ואפילו מחזיר גרושתו ויבמה לשוק ונושא צרת יבמתו כולם הוי בכלל זונה אף על פי דלאו זרים מעיקרא נינהו ואין לוקין אלא מלקות א' משום זונה (אבל לא מאיש זר כי אין מזהירין מה"ד) אע"ג דהוי גילוי מלתא כמ"ש הב"ש ואם דג"מ (כ"ה) [ג"כ] לוקין עיין בס' אבני מלואים דזה לא מיקרי מילף כלל אם כן בקצת זונות כגון עכו"ם וגיורת ומשוחררת או אשה הנבעלה לעכו"ם ועבד דזה לכ"ע לאו בכלל זר הוא דכי תהיה כתיב הנהו דבני הווי' רק מפסוק אלמנות וגירושין וליכא אלא עשה אם כן אין לוקין אלא משום זונה. ואם נבעלה לא' מן הפסולים כגון ממזר מצרי כו' אפשר דלקי תרתי משום זונה לשיטתו ומשום איש זר. והנבעלה לח"כ אם הר"מ יסבור כשיטת רש"י כיון דלאו בני הווי' נינהו ג"כ לא ילפינן מאיש זר רק משום אלמנות וגירושין אם כן ג"כ אין לוקין אלא משום זונה ושיטת רש"י הוא ביבמות שם דף ס"ח. ואם יסבור כשיטת התוס' דח"כ לכ"ע הוי בכלל זר ולא משום אלמנות וגירושין כיון דהוי אלמנות וגירושין לאחריני ובכלל איש זר הוי כיון דחמירי אם כן לוקין שנים משום זונה ומשום איש זר לרש"י לא הוי בכלל זר ולתוס' דח"כ הוי בכלל זר גם ח"כ כי הנהו דלאו זרים מעיקרא הם מכל מקום כיון דחמירי הוי בכלל זרים עיין בדבריהם שם אבל שיטת ר"י בתוס' דח"כ ע"י קדושין לאו בכלל זר מעיקרא הוא וא"כ אין לוקין רק משום זונה ולא משום איש זר ואותם ח"ל כגון יבמה לשוק או נשא צרת יבמתו והם ח"ל ועשה לא הוי זרים מעיקרא לכ"ע אין לוקין משום איש זר רק משום זונה. אך באמת נראה דשיטת הר"מ דאין לוקין אלא א' משום זונה ולא משום איש זר בשום ענין כדעת הב"ש דזה ג"כ הוי ג"מ כמו בסנהדרין ורבא ס"ל אין לוקין זה דעת הר"מ.