מנחת חינוך · סימן רס״ו, י׳

וכן תקרא כו' לאפוקי אלמנה כו'. הדינים מבוארים בר"מ פח"י מהא"ב והנה ענינים אלו עמוקים מאד והסוגיות ארוכות עין ביבמות דף ס"ח ודס"ט ובתוס' ובדף מ"ט ובדף מ"ד ע"ב ובדל"ה ובדט"ו ע"ב ובקדושין פ' עשרה יוחסין והדברים צריכין ביאור גדול. אך אכתוב בקיצור כדרכי הנה הר"מ כ' איזהו זונה מפי השמועה למדו וחשיב גיורת ומשוחררת ונבעלה לאדם שהיא אסורה לו בין ח"ל בין ח"מ כגון מצרי ואדומי כו' וחלל אף שמותר לה דלא הוזהרו כשרות כו' מכל מקום הוי זונה וכן יבמה לשוק וכהן הבא על א' מאלו לוקין משום לאו דזונה ומכ"ש הנבעל' לא' מעריות או לעכו"ם ועבד הכל הוא בכלל זונה דאסרה התורה בלאו זונה לא יקחו. והנה בגמרא הנ"ל מבואר שם בברייתא דגם עמון כו' וח"ע פוסלין לכהונה אמרינן שם מה"מ ויליף בגמרא מן ובת כהן כי תהי' לאיש זר כיון דנבעלה לזר אצלה נפסלת מן התרומה אשכחן לתרומה לכהונה מנלן ואמרי' דילפינן ק"ו מגרושה דכשרה לתרומה ופסולה לכהונה אלו שפסולות לתרומה מכ"ש דפסולות לכהונה ומקשינן והלא אין מזהירין מן הדין ואמרינן שם דגילוי מלתא בעלמא היא ע"ש ברש"י ופריך שם ואימא ח"כ ומשני כי תהי' דאית בהו הוי' ומקשה שם עכו"ם ועבד מנ"ל ואמרי' דילפי' מאלמנ' וגרושה מי שיש אלמנות וגירושין ע"ש כל הסוגי'. והנה לדעת הר"מ דכל אלו שנבעלו לפסול היא בכלל זונה דקרא מאי מקשה הש"ס מנה"מ דפסולות לכהונה הלא הם בכלל זונה כמבואר שם דס"א דפלוגת' דתנאי היא וחכמים סוברים דזונה היינו שנבעלה בעילת זנות דבר זה הקשה הרשב"א בחידושיו שם ומתרץ דהש"ס קאי לר' אליעזר שם שסובר דזונה כשמה היינו א"א ובענין אחר לא נקראת זונה ובאמת בברייתא מבואר דכל אלו הפסולין פוסלין ע"כ ילפינן מקרא אחר דהיינו ובת כהן כי תהיה לאיש זר ועוד תי' דהסוגי' אזלא אליבא דרבה פ' הבע"י דאשת כהן שנאנסה אין לוקין עליה משום זונה דבאונס אינה נקראת זונה ע"כ [היכא] דנבעלו באונס לאלו הפסולים דיהיו נפסלות לכהונה ילפי' מקרא זה דכי תהי' לאיש זר ובק"ו מגרושה ע"ש. והנה לתי' הא' של הרשב"א דהש"ס קאי אליבא דר"א דזונה כשמה אבל אליבא דחכמים א"צ ללימוד הזה רק דהיא בכלל זונה דקרא אם כן נוכל לומר דעת הר"מ דכל אלו הוי בכלל זונה כפירש"י ג"כ והבאנו לעיל דנבעלת בעילת זנות היינו נבעלה לפסול לה אפילו לח"ל ולדידי' א"צ ללימוד מקרא וכי תהיה לאיש זר אם כן שפיר פסק הר"מ דלוקין כהן הבא על זונה מאלו לוקין משום זונה לא יקח. ול"ק קושית הב"ש סי' ו' ס"ק ט"ז שתמה על הר"מ שפוסק דלוקין ובש"ס שם יליף כהונה מתרומה ומקשה והלא אין מזהירין מה"ד ומתרץ דגילוי מילתא בעלמא היא ובאמת בסנהדרין פליגי אביי ורבא אם לוקין על גילוי מלתא ורבא ס"ל אין לוקין והלכתא כרבא וא"כ היאך פסק דלוקין ע"ש דבאמת לאו מלימוד הזה לוקין רק מקרא דזונה והיא בכלל זונה דר"א ס"ל אפילו פנויה נקראת זונה. ומיושב ג"כ קושית הרב המגיד דהר"מ סתם דנבעלה לאדם האסור לה היא זונה ולא הוציא מחזיר גרושתו דמבואר שם בש"ס דלא נפסלה לכהונה כי לא נפסלה לתרומה דלאו בכלל זר הוא כיון דלא הוי אצלה זר מעיקרא וכ' כיון דלכהונה אין נ"מ וכתב דמ"מ הו"ל לבאר דהיינו דחייב אף משום זונה כמבואר בר"מ ולקמן דאיסור זונה חל על איסור גרושה וא"כ הו"ל לבאר דמחזיר גרושתו אין לוקין משום זונה כיון דלאו זר מעיקרא הוא. ולפמ"ש אין קושי' כי באמת זונה הוי ואסורה לכהונה משום זונה רק לתרומה כשרה דתרומה נפקא מאיש זר והאי לאו זר מעיקרא הוא וכמו גרושה דפסולה לכהונה וכשרה לתרומה. וכ"ת כיון דהוי זונה פסולה לתרומה דמבואר בכ"מ בש"ס דזונה פסולה לתרומה עתו"ס יבמות מ"ד ד"ה ה"נ הקשו היאך למדין דזונה נפסלה מתרומה ותי' דמקר' דכי תהיה לאיש זר כו' ע"ש באריכות אם כן מחזיר גרושתו דלא הוי זר מעיקר' כשרה לתרומה אבל מכל מקום לכהונה פסולה משום זונה. (אך צ"ע אמאי לא הביא הר"מ בה' תרומות ד"ז דמחזיר גרושתו כשרה לתרומה ע' באחרונים ואי"ה במצות ובת כו' יבואר). וע"ש בתוס' עוד תירוץ בשם ר"י דזונה נפסלה לתרומה משום דכללה בהדי חללה ועתו"ס שם דל"ה והר"מ סובר כתי' הראשון דנפקא מאיש זר וכ"ה דלאו זר הוא כשרה לתרומה ומכל מקום פסולה לכהונה ויותר מסתבר דהר"מ סובר כתי' ר"י דזונה אסורה בתרומה מדכללה רחמנא בהדי חללה אם כן הסוגיא דילפינן מאיש זר ומחזיר גרושתו לא הוי זר וכשרה דשם אזלא הסוגיא דלא הוי זונה אבל לפסק הר"מ דהוי זונה אם כן באמת פסולה לתרומה ג"כ ע"כ לא כ' הר"מ בה' תרומות דמחזיר גרושתו כשרה בתרומה דבאמת כיון דהוי זונה פסולה לתרומה לדעתו כסברת ר"י בתוס' שם. ובזה נמי ניחא מה דחשיב הר"מ כאן פצוע דכא וכ"ש שבאו על ישראלית דפסולה לכהונה וכן לתרומ' אע"ג דלא הוו זר אצלה מעיקרא כי פ"ד וכ"ש הוא ב"א ועי' במשנה דאם לא ידעה אוכלת בתרומה רק אם ידעה אינה אוכלת והוא בש"ס פ' הערל וברשב"א שם הקשה מאי טעמא אינה אוכלת והלא אינו זר מעיקרא ולשיטת הר"מ ניחא נהי דלא הותר מעיקרא ואינו מוכח מקרא דאיש זר מכל מקום פסולה לכהונה מטעם זונה כיון דחייבי לאוין היא נקראת זונה נפסלה ג"כ לתרומה כסברת ר"י כיון דכללה בהדי חללה עם זונה פסולה לתרומה ג"כ. וכן מיושב מה שפסק הר"מ דיבמה לשוק הוי זונה. ובאמת לכאורה תמוה מסוגית הש"ס יבמות דט"ו גבי שאלו מר"י בני צרות למפשט בן מחזיר גרושתו כו' א"ד שאני אלמנה לכה"ג דהיא עצמה מתחללת מבואר שם בהדיא דמחזיר גרושתו ויבמה לשוק אין מתחללין דלא הוי זר מעיקרא ע"ש ברש"י ובתוס'. ולפמ"ש ניחא דסוגיא זו ג"כ אזלא כר"א דלא הוי זונה באלו רק מקרא דכי תהי' לאיש זר ואלו כגון מ"ג ויבמה לשוק אין זרים אצלה מעיקרא אבל לדעת הר"מ הוי בכלל זונה אם כן נפסלה לכהונה ולתרומה מטעם זונה ולא מטעם זר ונפסלה אף על פי שאינו זר מעיקרא. אחר כתבי כ"ז פתחתי הס' שעה"מ בפרק הנ"ל וראיתי שכ' ככל מ"ש והנאני וחיי הכותב שכיוונתי לדעתו בזה בעזהשי"ת. והנה הר"מ הוציא מדין זונה איסור שאינו שוה בכל כגון אלמנה לכה"ג וגו"ח לכה"ד וכ"ה בדברי הרהמ"ח ובש"ע סי' ו' אף על פי דכהן חייב עליו נוסיף על איסור גרושה או באלמנה לכה"ג ואח"כ בא הדיוט עלי' חייב עלי' משום חללה כמבואר בש"ס ור"מ פי"ט מהל' הנ"ל וכן פסולה לתרומה כמבואר ביבמות וקדושין מטעם דהוי חללה מכל מקום דעת הר"מ דזונה לא הוי ולא לקי משום לאו דזונה. ולכאור' מהיכן יצא לו זה דאפשר לומר דגם היא זונה ג"כ ונהי דלא בכלל זר הוא משום דג"כ לא הוי זר מעיקרא כיבמה לשוק הואיל ומקודם הותרה לו וכאן נמי קודם דנעשית אלמנה וגרושה או קודם שנעשה כה"ג הותרה לו אלמנה מכל מקום כבר כתבנו דלהר"מ אף לא מטעם זר חייב משום זונה וכן נפסלה לתרומה ואפשר לומר כיון דסתם גמרא בקדושין דע"ז דמבואר שם דהיא עצמה דהיינו אלמנה לכה"ג מנין וילפינן מלא יחלל שהיתה כשרה ונתחללה ע"ש וסובר הר"מ דקאי לכ"ע אף אליבא דחכמי' דכל חייבי לאוין הוי זונה מכל מקום כיון דמצד הסברא אפשר לחלק כיון דקילי דאינם שוים בכל לא הוי זונה ע"כ אינו חייב משום זונה כמבואר בש"ס לר"ע אף דסובר אין קדושין תופסין בח"ל מכל מקום אלמנה לכה"ג כיון דקיל תופסין לחד מ"ד ואף דראי' מקדושין יש לדחות אך אין מקום להאריך ואפשר יש עוד ראיות ואיני לומד כעת בעיון לברר וללבן.