מנחת חינוך · סימן רס״ה, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והנה מבואר בסנהדרין ובר"מ שם דטמ' ששימש אף על פי שא"ח אלא מלקות אחיו הכהנים מוציאים אותו חוץ לעזרה ופוצעין את מוחו ואין ממחין אותן בכך ובט"י ובמח"כ לא נתבאר אם מותר להורגו ונראה כיון דהר"מ מסיים מפסוק דבא השמש וטהר מכלל דקודם הוא טמא אם כן דינו כדין הטמא לענין זה ג"כ דאחיו הכהנים מותרים להורגו אבל מח"כ לדעת הרב המגיד דאינו חייב מיתה בידי שמים אסורים להורגו כמבואר שם בגמ' היכי דלאו בר קטל' הוא אסורים למקטלי'. אך לדעת הראב"ד דגם מח"כ הוא חייב מב"ש ומבואר דיליף בגמ' מקרא וכפר עליה הכהן וטהרה מכלל דקודם הוא טמא אם כן ג"כ הוא בכלל טמא ששימש ורשאים אחיו הכהנים להורגו ועתו"ס שם ד"ה וט"י ששימש בסנהדרין דפ"ג ע"ב. ודע דטב"י ששימש א"ח מב"ש אלא בד' עבודות שהזר חייב עליהם אבל שאר עבודות אף שהם פסולים אינם במיתה אלא באזהרה וחייב מלקות כ"ה בר"מ פ"ט מה' בהמ"ק ואם זר ששימש במקדש אף על פי שהוא ט"י ג"כ ומח"כ מכל מקום אינו חייב אלא משום זרות כ"ה שם בר"מ וער"מ שם אם הכהן ט"י ומח"כ וטמא חייב על כ"א וא' ועיין בהשגות הראב"ד ובכ"מ שכ' דמשכחת לה דאיסור חל על איסור בכולל ובמוסיף ובב"א והכא אם הי' ט"י מצורע או זב אם כן באו בב"א ט"י ומח"כ וטמא ניתוסף עליו איסור כניסה להר הבית נרא' מדבריו דט"י ומח"כ חייב משום מח"כ ג"כ. ולי צ"ע שכ"ז שלא העריב שמשו כגון בזב בשביעי לספירה או במצורע בשביעי עדיין לא הגיע הזמן קרבן כלל ואם חזר וראה אינו חייב בשני קרבנות כי לא הגיע השעה שיתחייב בקרבן ע' בפ"א מה' מח"כ ובמעה"ק פח"י אם כן אז לאו בכלל מח"כ כלל כמו בעוד הוא טמא קודם טבילה בודאי אינו מחויב משום מח"כ אם כן מ"ל אפילו אם טבל כיון שאינו חייב ביום הזה קרבן כלל וע' נזיר דמ"ד שם שיטת המפרש דמצורע שגילח וטבל ביום השמיני שלו מביא קרבנותיו בו ביום אם כן משכחת לה כגון מצורע שנתאחר וטבל ביום השמיני הרי הוא ט"י ומח"כ כי ראוי תיכף להביא קרבנותיו אבל לדעת התוס' וכ"פ הר"מ פ"ד מה' מח"כ דמצורע אם איחר מביא קרבנותיו ביום אחר הטבילה ובזב אפילו רש"י מודה וער"מ פ"ו מה' נזירות אם כן הטמא אימתי שטבל מביא קרבנותיו ביום שלאחריו אם כן נראה דביום הטבילה לא הוי מח"כ כלל כיון דאינו מחויב עתה בקרבן אלא לאחר הערב שמש ואז אינו ט"י כלל רק מח"כ ובאמת ע"י מוסיף משכחת לה כגון שהי' מח"כ וראה קרי אם כן הטומאה חל עליו כיון שמוסיף דאסור לכנוס למחנה לויה כמ"ש הכסף משנה ובל"ז הרי נוסף עליו לענין תרומה ואח"ז טבל ומכל מקום איסורא דתרומה לא פקע מיני' דגם ט"י חייב מב"ש אם אכל תרומה עתו"ס סנהדרין דף המובא לעיל ומובא במ"ל ה' תרומות אם כן חל ט"י על מח"כ ואם אח"ז נטמא חל עליו דנתוסף עליו לענין המחנה לויה כמ"ש הכסף משנה. ובעיקר הדברים אם הוי ענין מוסיף בכאן וגם לענין ט"י אם מביא קרבנות דוקא למחר יש להאריך הרבה ואי"ה אשנה פ"ז:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.