מנחת חינוך · סימן רס״ד, ו׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

הב' לאביו. וכבר ציירתי דאף לאביו אינו מטמא אם אביו ח"ע וח"כ. ואם אביו כהן ובא על אנדרוגינוס ואפשר שאנדרוגינוס ג"כ זכר וא"כ אפשר אינו הולך אחר צד האב. וכן אם אביו ישראל ובא על אנדרוגינוס כהן אפשר מתייחס אחר האנדרוגינוס וכבר כתבתי אלו הענינים כ"פ. והנה אם הבן ממזר כגון שבא אביו על ח"כ או על ממזרת בפשיטות נראה אף שהוא ממזר מכל מקום כהן הוא כדקי"ל דממזר בנו לכ"ד. וכ"ה בש"ע אה"ע סי' ז' סי"ד כהן שבא על א' מהעריות ונתעברה מביאה ראשונה אין הוולד חלל ואם חזר כו' דאין חלל אלא מפסולי כהונה. ודין זה מבואר בר"מ פי"ט מהא"ב ה"ה ושם כת' דאם בא על יבמה לשוק ונתעברה מביאה ראשונה הוולד כשר ואינו חלל אך הדרישה והב"ח והח"מ והב"ש כ' דאין נ"מ לדידן ד"ז דמאחר דהולד ממזר הוא גרע מחלל רק דנ"מ דמתרין בו אם היא בת משום ממזרת ולא משום חללה נראה מדבריהם דממזר אינו כהן כלל. וכ"נ מדברי הרב המגיד בר"מ שם ה"ה שכתב דרבינו לא יצא לצייר דין זה לענין הכשר רק ביבמה לשוק דאי בשאר עריות הולד פסול. נראה מדבריו דפסול לכהונה דהיינו דאינו כהן כלל ומותר לטמא למתים דדינו כחלל לכ"ד וגרע מיניה. ומכל מקום אף שכולם הסכימו לזה לא ידעתי מנין הוציאו לזה כיון דממזר כישראל לכ"ד והוא בנו לכ"ד מן התורה לא יהיו עליו דין כהן נהי לענין עבודה אפשר אסור כמו בעשרה כהנים שפירש אחד מהן ובעל דהוולד אינו עובד דבעינן מתייחס אחריו עיין ר"מ וש"ע אה"ע סי' ג'. אבל לענין נשים הפסולות או לענין טומאה למתים דגם שם חייב א"י מהיכן יצא להם דאינו כהן כלל וגרע מחלל. שוב האיר השי"ת את עיני ומצאתי בס' בית מאיר תפס בזה לדבר פשוט דאי אפשר להיות כהן וממזר ויאכל בתרומה וכ' דהרשב"א בתשובותיו כתב כן להוציא מדעת השואל ועיינתי ברשב"א סי' אלף ר"א כתב דהולד פסול וראי' מפ' החולץ דאמרי' שם הכל מודים כו' דבא על ח"כ אף דר' יהושע סובר דאין ממזר מח"כ מכל מקום פגום הוי לכהונה מק"ו מאלמנה לכה"ג שאין איסורה שוה כו' וכ"ת מה לאלמנה שכן נתחללה הכא נמי כיון דבא עליה עשאה זונה ע"ש. ואיני מבין דאפשר דהרשב"א דתופס זה לק"ו גמור ס"ל ג"כ דעכו"ם ועבד הבא על ישראלית דהולד פגום לכהונה כמבואר שם בש"ס מק"ו זה דהוא עבירה ומחללה ואיסור השוה בכל ע"ש. אבל לדעת הרי"ף שסובר דעכו"ם ועבד הבאים על ב"י הוי רק ס' דל"ל ק"ו זה. והר"מ לדעת הב"ש שהסכים לדברי הב"י שם דהולד כשר לכהונה ודאי וכן גר עמוני שבא על ב"י דפסקו הרי"ף והר"מ והרא"ש דהבת כשרה לכהונה. וע"ש בב"ש שזה טעמם של הפוסקים דגם גבי עכו"ם ועבד כו' דהולד כשר דגבי גר עמוני סובר ר"י דהולד כשר אע"ג דאיכא ג"כ ק"ו זה וע"ש בב"ש סק"ד תמה על הרא"ש בזה וא"כ הרבה פוסקים לא ס"ל ק"ו זה וס"ל דהבת כשרה אם כן לדידהו מנלן דממזר לא יהי' לו דין כהן כיון דכל חילי' דהרשב"א מהאי ק"ו מפ' החולץ ועמ"ל פי"ג מה' הנ"ל ופט"ו דעתו בדעת הר"מ דגבי כותי ועבד כו' פסול הולד לכהונה אבל הב"ש כ' ראי' נכונה להמכשירים מדחזינן גבי גר עמון דהולד כשר. והר"מ בעצמו פוסק ג"כ פ"ב מהלכות הנ"ל וא"כ כיון דהרבה ראשונים לא ס"ל ק"ו זה אם כן לא מוכח כלל דממזר לא יהי' עליו דין כהן ויהא רשאי לטמא למתים. ועוד להסוברים הק"ו אם כן בת נכרי מישראלית פסולה לכהונה והוי חללה כמו אלמנה לכה"ג דזרעה חללים וכאן כתבו האחרונים הח"מ והב"ש בשם הדרישה והב"ח דנ"מ לענין התראה נראה דאם התרו בהו משום חללה אין לוקין ולהסוברים הק"ו הוי חללה דאורייתא. (ואפשר משום דאין עונשין מה"ד עב"ש סי' ו'). שוב ראיתי להט"ז שהקשה על הש"ע שכתב בבא על העריות דאין הולד חלל ותפ"ל דה"ל ממזר וכתב דנ"מ לענין אכילת תרומה ולענין טומאת מת יש ס' בממזר כהן ע"ש נראה דספוקי מספקא לי' האי מלתא ולא פשיטא לי' כדעת שאר אחרונים הנ"ל. ולענ"ד נ"ב דלאותן השיטות הרי"ף והר"מ וש"פ בכו"ע דהולד כשר ול"ל ק"ו זה עי' בסי' ד' באורך אם כן לדידהו לא מוכח דין זה ולדבריהם הוא ממזר וכהן אך להסוברים ק"ו זה אינו כהן וא"כ לדידן ס' הוא. ומצאתי בס' גינת וורדים מהפמ"ג כתב כאן דאינו כהן אם הוא ממזר וה"ר מר"י הצרפתי אשר יבואר לקמן בעזה"י ואינו ראיה גמורה כיון דאין לנו ראי' מהש"ס לא נוכל להקל באיסור לאו דטומאה למתי' או לישא נשים הפסולים לו כגון גרושה וזונה וגם גיורת צריך ראי' לזה. הן אמת דלפ"ז כהן ממזר היאך ישא אשה הלא ממזר רשאי לישא רק פסולי קהל או גיורת וכהן לא יכול לישא גיורת. ז"א דיכול לישא ממזרת דמותרת לו ולא נעשית זונה בביאתו וגם בת גרים מגר וגיורת. וכהן דאינו רשאי לישא מהם הוא רק איסור דרבנן בעלמא וז"פ אבל להתירו בגרושה זונה מן התורה או לטמא למתים צ"ע. וגם לענין תרומה או לעבודה יוכל להיות דמדרבנן אסור כמו עשרה כהנים כו' כדלעיל. וא"כ נוכל לומר דממזר אינו מיוחס ואינו אוכל בתרומה ואינו עובד אבל באמת הוא רק איסור דרבנן כמבואר ואפשר דעדיף ממי שאינו מכיר את אביו ויוכל לעבוד ג"כ ואין כאן מקומו אבל להקל עליו צריך עיון גדול. וגם להר"מ פ"ח דהבא על יבמה לשוק עשאה זונה וא"כ יש הק"ו ג"כ דהולד יהי' פגום לכהונה מק"ו דאלמנה לכה"ג דהוא איסור השוה בכל ומחללה ואף דאין הולד ממזר מכל מקום יהי' פגום לכהונה ע"כ דהר"מ לשיטתו דל"ל ק"ו זה גבי גר עמוני אם כן אפילו בבא על הערוה והולד ממזר מכל מקום הוא כהן דמה"ת לא יהי' כהן ועיין ביבמות י"ד ע"ב ודט"ו והסוגיות עמוקות ע"ש. והנה הר"מ תפס הציור ביבמה לשוק והוא לשיטתו פ"ג מה' יבום ע' סי' קנ"ט באה"ע דדעתו דלא הוי ממזר כלל ביבמה לשוק אבל יש סוברים דהוי ס' ממזר מן התורה ע' פ' החולץ ואביי מספקא לי' ע"ש. ודעת קצת פוסקים דהוי רק ממזר מדרבנן כי האחרונים הח"מ והב"ש פסקו דבביאה בלא נשואין לא הוי ממזר כלל. ועתו"ס יבמות ד"ה הכסף משנה בדף מ"ט כ' טעם אף שאין קדושין תופסין ביבמה לשוק מכל מקום לא הוי הולד ממזר כיון דאין תופסין קדושין לשום אדם וגם היבם דוקא בביאה הו"ל כמו עכו"ם ועבד הבא על ב"י דהולד כשר ע"ש. ואני מסופק לדעת האחרונים שתפסו במושלם שממזר גרע מחלל ולא הביאו דעת הרשב"א בתשו' מחמת הק"ו רק מסברתם היאך הדין אם כהן בא על ס' ערוה והולד ס' ממזר אי נימא דמה"ת הוא כשר לבא בקהל דס' ממזר יבא ע' בש"ס ובש"ע אם כן הרי הוא כשר לבא בקהל ככל ישראל הכשרים אם כן הדר הו"ל כהן ודאי וכשר. א"ד דסברי דממזר אינו כהן אם כן ס' ממזר אף דלענין קהל כשר לבא בקהל ככל ישראל הכשרים דכך גזירת הכתוב אבל לענין כהן הוי ס' ככל ספיקא דאוריי' דלמא ממזר הוא ואינו כהן דלענין כהונה לא גלי התורה דס' כשר וא"כ הו"ל ס' כהן א"ד דסברתם כיון דהוא מאיסורי קהל אינו כהן וס' ממזר הוא מותר לבא בקהל אם כן ה"ל כהן גמור וצ"ע. גם אני מסופק אם כהן בא על מצרית ראשונה וילדה בן בביאה ראשונה דהוי מצרי שני אם הוא כהן מצרי דאפשר דוקא ממזר לדעתם הוי זר וגרע מחלל אבל מצרי אפשר דהוי כהן. א"ד כיון דהוא מפסולי קהל לא הוי כהן ואפילו לדעת הרשב"א אם כן יש ג"כ ק"ו דהיא נתחללה ואיסור שוה בכל מכל מקום כיון דהוא רק איסור עשה ליכא ק"ו מאלמנה לכה"ג כמ"ש התוס' ביבמות דע"ז ע"ש רק לסברתם אפשר מחמת דהוא מפסולי קהל אינו כהן. או אפשר דוקא ממזר אבל שאר פס"ק הוי כהן וצ"ע. והנה אם כהן בא על מצרית ואדומית שני' הולד כשר לבא בקהל נראה בפשיטות דאם הוא בן ונתעברה בב"ר הוי כהן גמור. ומצאתי במל"מ פי"ט מה' אבל ה"ה ד"ה לפיכך כתב דעיקר הדין שכהן בא על מצרית שניה שיהי' הבן כהן גמור לא מצאתיו מבוא' עכ"ל. נראה מדבריו דאף בכה"ג ספוקי מספקא לי' וא"י למה לא יהי' כהן גמור ועל הראשונים אנו מצטערין אף דהוא מפס"ק למה לא יהי' כהן גמור כמ"ש לעיל. ואפשר דמחמת ק"ו של הרשב"א דאלמנה לכה"ג אף דאיכא למיפרך דאינו רק איסור עשה וצ"ע. וע"ש שנסתפק עוד אם בפס"ק שייך לאו דזונה ויבואר אי"ה לקמן. אך נתיישבתי דמה שנסתפקתי בבא על מצרית ראשונה אם הבן כהן הוא טעות דמצרית ראשונה היא גיורת והיא מאיסורי כהונה והוולד חלל עיין ר"מ וש"ע אה"ע סי' ד':
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.