מנחת חינוך · סימן רס״ד, י׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

הו' לאחותו כו' אפילו היא בוגרת או מוכת עץ. אבל אנוסה או מפותה אין מטמא לה ואם נבעלה בלא השרת בתולים עמ"ל פי"ז מהא"ב דין י"ג שפלפל שם אי נקראת בעולה ומסיק שם כיון שהי' הכנסת עטרה הויא בעולה אם כן כאן נמי הויא בעולה ואין מטמא לה ואם היתה ארוסה אינו מטמא לה וכ"ש נשואה אך ארוסה שנתגרשה מטמא לה ונשואה אף שנתגרשה אין מטמא לה. ועמ"ל שאם נתארסה קדושין דרבנן אם הי' כח ביד חכמינו זכרונם לברכה להפקיע המ"ע של לה יטמא ונשואה פשיטא ליה דבלאו הכי היא בחזקת בעולה. וע"ש שדעתו דמטמא לאחותו ארוסה מדרבנן דאין כח ביד חכמינו זכרונם לברכה להפקיע המ"ע דלה יטמא והוא בפ"ב מה"א ה"ז. ובאיזה אופן היא נשואה כ' לעיל קצת דינים גבי אשתו ועיין אה"ע מדינים אלו איזה נקרא חופה ועיין בלשון הר"מ כתב אפילו היא ארוסה לכהן. ודע דל"ד נתגרשה דה"ה אם נתאלמנה מן האירוסין אחי' מטמא לה וז"פ. ונראה דאף אם נשארה זקוקה ליבם מכל מקום מטמא לה ואם כהן מטמא לשומרת יבם שלו עיו"ד סי' שע"ג והוא מתשובת רשב"א מובא בב"י וע"ש דכיון דיורשה ואפילו בנכסים היוצאים ונכנסים עמה אם כן ה"ל כבעל כיון דקרי ולא עני. והנה המחבר ורמ"א מסתם סתמי לדין זה ובאמת עיין באה"ע סי' ק"ס פוסק המחבר דיורשי האשה יורשין הנ"מ שלה אם מתה כשהיא שומרת יבם ובנכסי צ"ב חולקים ועיין ברמ"א שם דבמקום ובזמן שכופין לחלוץ דהיינו למ"ד מ"ח קודמת אין היבם יורש כלל והביא שאר דיעות דאין היבם יורש כלל רק אבי המת הוא היורש וא"כ לשיטות אלו ודאי אין היבם מטמא לה וגם שם מבואר אם יש לו שתי יבמות ומתה א' מהם אין היבם יורש אותה כלל וע"ש בב"ש אם כן צ"ע דמחבר ורמ"א מסתם סתמו והוא תלוי בשיטות. וצ"ע הרבה ביבמות וכתובות לענין ירושה ובפרט לפמ"ש בשם התוס' דכ"פ אף דיורש מכל מקום אין מטמא לה וגם הבאתי בשם נ"י דהיכי דהוא יורש מן התורה ל"ש האי סברא דעשאוהו כמ"מ דבאמת קרי להו ועני ע"ש צ"ע היטב ד"ז ויש לי עוד עיונים בסוגיות אלו ואין כאן מקומו. וגם לשיטות אלו מבואר דזיקה ס' נשואין עושה. והנה לעיל כ' הפלוגתא דהאחרונים תפסו במושלם דממזר אין לו דין כהן והח"מ כ' דגרע מחלל ונסתפקתי היאך הדין אם עבד ואח"כ נמצא חלל דלדעת הרבה ראשונים אם לא נודע שהי' חלל בשעת עבודה אין עבודתו מחוללת ולהר"מ פ"ו מהב"מ דאפילו נודע דעבודתו של חלל אינה מחוללת ע"ש. והטעם דברך ה' חילו ואפילו חולין שבו. אם ממזר כהן ג"כ בכלל הזה דעכ"פ מזרע הכהנים הוא ואין עבודתו מחוללת בלא ידע או לדעת הר"מ אפילו ידע או שהוא גרע כי הוא זר גמור ועבודתו מחוללת בכל ענין וצ"ע.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.