מנחת חינוך · סימן רס״ג, כ״א

גולל ודופק כו' לשון הר"מ פ"ב המעמיד כלים או אבנים וכיו"ב בצידי המת וכיסה עליו מלמעלה כו' הכיסוי המוטל מלמעלה נקרא גולל והצדדים שהגולל נשען עליהם נקרא דופק כו' וכפירש"י כתובות וכ"מ וע"ש בתוס' דדעת ר"ת דהמצבה שמעמידין בראש הקבר נקרא גולל ודופק הם שני אבנים א' לראשה וא' לרגלה של מצבה וע"ש במקומות שהביאו התוס' ועתי"ט באהלות. והנה בנזיר היא משנה מפורשת דאין הנזיר מגלח והר"מ כאן כ' בלשון הזה וטומאתן מד"ס ועיין השגות השיג ע"ז דהוא מן התורה דדריש מקראי וכ"ד תוס' בנזיר והכסף משנה כאן כ' דהר"מ סובר דהם אסמכתא ובאמת נוכל ג"כ לומר דהר"מ מודה דהוא ד"ת רק כיון שאינו מפורש בתורה קורא אותו ד"ס ועל טומאה זו אין הנזיר מגלח וכ"ה בר"מ פ"ז מה"נ. ולענין אי הכהן מוזהר כ' לעיל דהרבה פוסקים כמס' שמחות אם כן אין הכהן מוזהר והרבה ור"מ ור"ת מכללם דאין פוסקין כמס' שמחות אבל לדברי ר"ח כהן לוקין על גולל ודופק ולהר"ש אפשר ג"כ דלוקין ואפשר דהוא מד"ס וצ"ע. והנה הגו"ד מטמאין רק במגע ובאוהל אבל לא במשא אם גרר בחבלים הגולל או העלוהו על המת בחבלים ולא נגע ולא האהיל אינו טמא כלל וע' תוס' ברכות בענינים אלו וש"מ הנרשמים והקבר והגו"ד אינו מטמאין אלא בזמן שהמת שם ע"ש. ועיין בפ"י ברכות בסוגיא שם ובמקומות הנרשמים ומביא שם הפ"י בשם הג"א פ' לא יחפור דר"ת אוסר לכהנים לכנוס בבית שיש שם כלי מתכות ואני כ' לעיל דנראה דר"ת לשיטתו דמותר לכנוס האידנא ועיינתי בהג"א ואפשר כוונת ר"ת לענין דינא אבל האידנא אפשר דשרי אך מלשון הג"א לא משמע כן וע' תוס' פ' העור והרוטב מפני מה אין הגו"ד מטמאין במשא. וזה מטמא במשא ובאוהל ולא במגע מלא חפנים רקב ודוקא שנקבר ערום בארון של שיש כדי שלא יהא שום דבר אחר מעורב בו. והרוג אין לו רקב כי צ"ל המת שלם והרוג ה"ה חסר דמו ויש דינים הרבה ברקב עיין פ"ז מה"נ ופ"ג מהט"מ ואין כאן מקומו להאריך. ואינו מטמא במגע כי א"א ליגע בכולו שהרי אינו גוף א' ואפילו גבלו במים אינו חיבור וע' פ"ב דאהלות ברע"ב שם דאפילו באוהל אם האהיל על מקצתו ג"כ אינו טמא. והנה השיעור מלא חפנים בודאי משערין באדם בינוני ועיין בכלים במשנה יש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם כו'. ועל מלא חפנים רקב הנזיר מגלח על משאו ואהלו ובודאי הכהן מוזהר לד"ה והנה זה מבואר בחולין דמל' תרווד רקב אין מטמא במגע ולכאורה במשנה דנזיר דחשיב דעל אלו טומאות הנזיר מגלח על מגעו ועל משאו ועל אהלו וקחשיב שם מלא תרווד רקב ובאמת אינו מטמא במגע ואפשר דברצוצה נוגע מיקרי עיין חולין שם. כזית מן המת שחלקו לחלקים מטמאין במשא ובאוהל דאורייתא עיין ר"מ פ"ד מהט"מ הרבה דינים מדין צירוף. עצם כשעורה שחלקו מטמאין במשא ולא במגע רובע עצמות שנדקדקו מטמאין במשא ובאוהל ג"כ ולא במגע כ"נ מלשון הר"מ וער"ש פ"ב דאהלות כתב דמטמאין בכל שלש טומאות דהיינו במגע ג"כ ומובא ג"כ בתי"ט ועת"ח על הגליון שם כ' שנראה מד' הר"מ שמטמאין רק באוהל ולא במגע ולא במשא ע"ש. ואני איני מבין דלהר"מ יגרע רובע עצמות שאין בהם בכ"א עצם כשעורה מעצם א' שנחלק לשנים ואין בכ"א חלק כשעורה דסובר הר"מ דמטמא במשא ולמה יגרע הרבה עצמות שאין בכ"א כשעורה ויש רובע דלא מטמא במשא ד"ז תמוה. ונ"ל מלשון הר"מ שכתב כאלו לא נדקדקו דמטמאין בכל ג' טומאות וא"י כוונת בעל ת"ח. ובאמת איני מבין ד' הר"ש והרע"ב ג"כ כמו דרקב דמטמא במשא ובאוהל ולא במגע דא"א ליגע בכולו וכן עצם כשעורה שנחלק כפי מ"ש הכסף משנה דמה"ט מטמא במשא ולא בנוגע כי אין נוגע וחו"נ וכן כזית מת שחתכו דרק מטמא במשא ובאוהל ולא במגע אם כן מאיזה טעם רובע עצמות שנדקדקו ואין בכ"א עצם כשעורה יטמא במגע מאי עדיפתו וראיתי בת"ח שכתב שכ"כ רש"י ותוס' דנ"ב בנזיר ע"ב ועיינתי לפום ריהטא ולא מצאתי. וע"ש בר"מ דמביא דינים מרביעית דם משני מתים אין מצטרפין וכן שדרה וגולגולת ורובע כו' אין מצטרפין אבל ח"ז בשר ממת זה וח"ז בשר ממת אחר ועוד דברים שהם מצטרפין ועמ"ל שם שמ"מ לדהתו"ס יומא פ"א שכ' להקשות לרבנן דאין מצטרפין ח"ר ממת זה וח"ר ממ"א אמאי הא כל שטומאתן ושיעורן שוה מצטרפין ותי' דמיירי דרביעית דם בא מב' נפלים שלא הי' בכ"א רביעית אבל בשני מתים שהי' בכ"א רביעית מצטרפין ח"ר מזה וח"ר מזה. ובתוס' יה"כ הקשה הא כי היכי דפליגי בר"ד כן פליגי בשדרה וגולגולת דחכמים מטהרין והל' כל שטומאתן ושיעורן שוה מצטרפין ותי' דמשכחת לה ג"כ שנוצר בחצי שדרה ע"ש. ונראה מדבריו בפי' התוס' שחולקים על תה"ד שהבאתי לעיל דשדרה שחסרה מתחלת ברייתו לא הוי חסרון וא"כ אפילו בלא צירוף טמא. אך באמת בלאו הכי צ"ע על התוס' דדוחק גדול לומר דמיירי כה"ג וגם אבר מהמת דפליגי וגם רובע עצמות דמיירי דנולדו כך מתחלת ברייתו והתוס' כתבו שם מפי השמועה ולא מצאו בתוספתא ע"ש ובקונטרס הנ"ל ובתוס' סנהדרין דף ד' דרבנן מטהרים משום דנפשות כתיב וכ' שם בקונטרס הנ"ל דראינו דהתורה גילתה דגבי מת אף שטומאתן ושיעורן שוה אין מצטרפין אם כן ה"ה שדרה וגולגולת אך הקשה על הר"מ למה פסק דב' חצאי זתים וכן רקב שני חצאין משני מתים דמצטרפין דמ"ש מן דברים הנ"ל דאין מצטרפין ע"ש שהניח בצ"ע. והנה כתבתי כאן לעורר קצת ואם אאריך בכל פרט צריך חיבור גדול מיוחד לכל מצוה.