מנחת חינוך · סימן כ״ו, ז׳

וא"כ אם לא זרק דם רק איזה דבר אפילו שלא בדרך בזיון מכל מקום תלוי בשיטות הללו אבל דם חייב בכ"ע אף אם אין דרך לעבדה כלל בזה לכ"ע חייב עי' בסוגיא הנ"ל ותבין. וכן מנסך יין או דם ודאי חייב בכ"ע ונ"ל אף אם מנסך מים חייב בכ"ע כיון דבפנים הי' ניסוך מים בחג הסוכות. אך נרא' לפ"מ שפירש"י בסנהדרין דמקבל ומוליך [לא] אשכחן דליהוי עבודה לע"ז כמו הנך זביחה כתיב ויזבחו לו. קיטור אשר חלב זבחימו יאכלו. ניסוך ישתו יין נסיכם מיהו דם אשכחן בל אסיך וכו' ומתרץ דזורק בכלל מנסך על כל פנים ניסוך מים לא אשכחן בע"ז אלא הוא מעין ניסוך לא גרע מניסוך עביט מ"ר ותלוי בשיטות הנ"ל דעכ"פ בעינן דיהיה עבודה מעין כך אבל ניסוך גמור לא הוי כיון דלא אשכחן בקרא דיהא עבוד' לעכו"ם. אך לפי' התוס' שם דכתיב והסך נסכים אם כן אם אינו מוזכר יין הכל בכלל כל דהוי כעין פנים אך עביט של מ"ר לא הוי כעין פנים רק כעין ניסוך כמו זריקת מקל דהוי כעין זביחה ע"ש בסוגי' דאמרינן שם לכ"ע כעין פנים בעי ושאני חגב דצווארו דומה לשל בהמה אם כן ניסוך מ"ר יותר דומה לניסוך. אך באמת דעת התוס' שם דגם בעינן שדרך לעבדה בענין זה. ועיין בהשגות הראב"ד ולחם משנה ואין להאריך. וזורק מבואר בש"ס דהוא בכלל מנסך דאמרי' זורק היינו מנסך וכ"ה לשון הר"מ וזורק ומנסך א' הוא ונ"מ אם זרק וניסך בהעלם א' אינו חייב אלא א' כמו ניסך וניסך ויבואר לקמן אי"ה. ומקטיר ג"כ חייב ול"ד חלב כמ"ש בקרא אשר חלב זבחימו יאכלו דבאמת מבואר כ"פ וקטר לבעל ולא הזכיר חלב וגם רש"י מודה לתוס' וגם לענין נסכים כיון דמפורש בקרא אך רש"י נקט פסוק אשר חלב וכו' ישתו יין וכו' כי הוא ס"ל דקרא זה מיירי באומות העולם כר"י בספרי ע"כ נקט הפסוק מתורה. אך באמת כיון דבדברי קבלה מבואר סתם אם כן הכל בכלל ומכל מקום צ"ע על רש"י כיון דהוא נ"מ דמקרא זה לא משתמע אלא חלב ויין למה אינו מביא מדברי קבלה וצע"ק. וא"י אם צריך שיעור לניסוך כמו בפנים דהוא ג' לוגין ופחות מכאן לא הוי כעין פנים וגם לענין הקטרה אם צריך כזית כעין פנים ע' פ' השוחט ומעלה הרבה דברים ומדסתמו הדברים נראה דאף בכ"ש חייב וקצת ראיה כיון דזורק חייב וזריקה הוא אף בכ"ש והוא בכלל מנסך אלמא דחייב על ניסוך כ"ש אם כן ה"ה להקטרה כנלע"ד: