והנה מבואר בש"ס ור"מ דאשה פסולה לדון ולהעיד לב"נ ונפ"ל מקרא אם כן גם הרבה נשים ודאי פסולים ג"כ וקצ"ע בפ' שבועות העדות דצריך קרא דנשים פסולים לעדות בישראל מאי צריך קרא כיון דאפילו לב"נ פסולים נשים אין סברא דלב"נ יהיו פסולים ולישראל כשרים אף דלא נאמר סברא מי איכא מידי וכו' מכל מקום אין סברא דלב"נ יהי' נפשו חביב מנפש ישראל וגם לדון אשה פסולה עיין תוס' נדה ד"נ מפלפלים אם אשה כשרה לדון לישראל ובאמת כיון דאפילו לב"נ פסולים אין סברא כלל דיהיו כשרים לישראל ואפ"ל אי לאו קרא בישראל רק מיד איש דפ' נח הו"א דנאמרה ולא נשנית ורק לישראל נאמרה ולא לב"נ ובב"נ כשרים ע"כ צריך קרא שיהי' נאמרה ונשנית ולזה ולזה נאמרה. ועחוה"מ ה' דיינים כמה דינים ותבין מעצמך כאן היאך הדין ואין הזמן מסכים עמדי ישמע חכם וכו'. וער"מ פ"ט מה' עדות דקטנים פסולים להעיד נראה דגם כאן פסולים גבי ב"נ דלאו ב"ד נינהו אך אם הוא ב"ד כשר ואינו תלוי ביג"ש ושערות כמש"ל דזה רק לישראל נאמר ולא לב"נ ועבד ודאי כשר להעידו כיון דאפילו עכו"ם כשר אף דאיתקש עבד לאשה בב"ק פ"ח וכאן אשה פסולה מכל מקום גבי ב"נ ל"ש היקישא ע"ש פ' החובל דפ"ח. ואם בא ע"א והעיד לב"נ ובא אחר והכחישו אם יש חילוק בין באו בב"א ובין באו זאח"ז כיון דמה"ת מהימן וגם אם יש חילוק בין כשרים לפסולים דינים אלו ע' ש"ס יבמות וסוטה ויו"ד סי' קכ"ז ואה"ע סי' י"ח וחוה"מ סי' פ"ז והדברים ארוכים ותלמד לכאן. ואני מסופק אם דנו אותו ב"ד אם אזלינן בתר הרוב דכתיב אחרי רבים להטות זה דוקא בישראל אבל לא בב"נ והנה אם רובם מזכים או אפילו מחצה על מחצה נראה מצד הסברא דאין הורגין אותו מספק דגם בב"נ אמרינן ס' נפשות לקולא וזה מצד הסברא אך אפשר דאפילו רובם מחייבים לא אזלינן בתרייהו כיון דאין לנו ילפותא כמו בישראל ובפרט לפמ"ש בש"מ ב"מ דגם רוב ספק הוא אך דהתורה התירה ספק זה והובא כ"פ בח"ז אם כן בב"נ דלא מצינו זה אפשר דבכ"ע הוי ספק ואין הורגין מספק וכה"ג מסופק בפרי מגדים יו"ד סי' ס"ב לענין ביטול איסורין. ויש עוד כמה דינים בסנהדרין ור"מ עיין בשכלך ותבין וזו המצוה ראשונה שחשב הרהמ"ח שחייבים עליו מב"ד ודין הסקילה מבואר לקמן מתקנ"ה כי שם מקומה. ועע"ז שהוא בסקילה לאחר שנסקל נתלה על עץ ומי הנתלה ואם יש חילוק באנשים וגם דיני התלייה ע"ל מ' תקל"ה. ועע"ז הורגין אותו על פתח העיר שעבד בה אף אם נגמר דינו בעיר אחרת ואם היתה העיר רובה עכו"ם סוקלין אותו על פתח בית דין עש"ס דכתובות ור"מ פט"ו מסנהדרין ובעזה"י יבוארו הדינים לקמן באריכות:
מנחת חינוך · סימן כ״ו, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
