מנחת חינוך · סימן כ״ו, י״ז

ואני מסופק הא דב"נ נידון בע"א אם ישראל קנה עבד ולא מל דינו כעכו"ם גמור ע' יבמות ור"מ ה' עבדים ועע"ז או א' מזיי"ן מצות אם נהרג בע"א כיון דהוא ממון של ישראל ואיך נפסיד ממון ישראל בע"א אפשר בכה"ג צריך שני עדים וג' דיינים כדיני ישראל וז"פ אצלי דלא דיינין ליה כממון ישראל כמו שורו של ישראל דצריך כ"ג כמבואר בסנהדרין דהוי כבעלים ז"א דשם השור אינו בר דעת ואינו חייב סקילה רק מגזירת הכתוב וגזירת הכתוב נמי דבעי כ"ג אבל כאן דעבד מחויב מחמת שעבר עבירה ודאי לא תלוי ברבו אך על כל פנים כיון דממון ישראל הוא וע"א אינו קם לממון אצל ישראל היאך נפסיד את הישראל ע"פ ע"א וגם אפשר אינו נהרג ע"פ עדות קרוב של ישראל דקרוב פסול לעדות אצל ישראל וגם היאך נהרג בעדות ב"נ דלישראל לא מהימן עכו"ם לעדות. הן אמת לפ"מ שהביא המרדכי דעכו"ם כשרים לעדות אם הוחזקו בכשרים אף לישראל ועיין בסוגיא דערכאות גיטין י' אם כן ניחא אבל על כל פנים בע"א היאך נפסיד הישראל וגם ע"פ קרוב של ישראל ואפשר דע"פ קרוב של הב"נ אם נאמר דעדות העכו"ם כשרים לישראל נוכל לומר דקרובים נכרים כשרים דהתורה לא פסלה קורבה אלא בישראל ויבואר לקמן אי"ה במצות עדות אך עפ"י קרוב של ישראל היאך נפסיד ממון ישראל וגם אם הודה מעצמו דחייב לשיטת הרהמ"ח א"י אם תיהני הודאתו לחוב לאדון בהודאה דבמקום שחב לאחרים לא מהני אפילו במקום דחובה דידיה ג"כ כמבואר בש"ס כ"פ או אפשר כיון דהתורה גזרה כך והוא בר דעת ועובר נידון כדינו ומכל מקום צ"ע בזה לדינא ובעזה"י יתבארו דיני ב"נ במקומות מפוזרים בחיבור זה. ונראה לה"ר דלענין רבו הוי כממון דידי' מסנהדרין י"ט עבדא דינאי מלכא קטל נפשי' שלחו לינאי תא אנת נמי להכא והועד בבעליו א"ר יבא בעל השור ויעמוד על שורו ופירש"י דעבדו כחמורו והפסד ממון הוא לו לפיכך צריך לדונו בפניו אם כן אף העבד ג"כ הי' שם והוא הי' נידון מכל מקום כיון שהי' ממון ודאי הי' מוכרח להיות שם אם כן ה"נ מחמת דהוי ממון של בעה"ב אין אנו יכולים להפסיד לבעה"ב ממונו בלתי עדים כשרים לישראל. ולכאורה דהתו' שם ד"ה ינאי צ"ע שהקשו למה אמרו הב"ד לינאי שיעמוד הא מבואר בשבועות דאם רצו להושיב שניהם מושיבין ותי' דד"נ שאני ובאמת קשה דאצל ינאי הי' רק דיני ממונות דעבד בודאי עמד ואצל ינאי הי' ד"מ כפירש"י שם אך אפשר כיון דהי' צד ד"נ חמור וגם התוס' תי' שם תי' אחר אם כן נראה דכל היכי דנוגע להרב דהוא ממון שלו דינו כדין ממון של הרב וצריך עדים כשרים ומכל מקום צ"ע.