מנחת חינוך · סימן כ״ו, י״ב

וסומא עפמ"ג בפתיחה לאו"ח מביא שיטות הפוסקים כר"י דפטור מכל מצות שבתור' ומכל מקום כתב דאפשר דוקא ממ"ע פטור אבל לא מלאווין ויש אחרונים השיגו עליו בזה והדברים עתיקין. מכל מקום נ"ל אף אם נאמר דר"י פוטר אפילו מלאוין מכל מקום אותן המצות שב"נ מוזהר הוא ג"כ מוזהר דנהי דהתורה לא חייבה אותו בסיני אבל לא יצא להקל במה שהי' חייב קודם דב"נ חייב אפילו סומא דהקרא דדריש ר"י בהחובל היינו גבי ישראל אבל לא בב"נ אם כן ודאי מצות הב"נ מוזהר גם הסומא אך לענין עונשין ע' בב"ק פ' החובל דפ"ז דר"י פוטרו ממיתת ב"ד אם כן נרא' דאינו חייב על עבירות הללו כב"נ דב"נ נענש על עבירות הללו אך נהי דאינו נענש מכל מקום נרא' דמוזהר על מצות ב"נ. אך דוקא באותן שגם ישראל מוזהר כגון אותן ז' מצות אבל כגון שלא ישבות כי נכרי אסור לשבות דקודם סיני לא הי' רשאי לשבות אך בסיני נתקדשו ישראל ולענין זה אין סברא לו' כיון דלא נתקדש כישראל יהי' אסור לשבות. אך במצות שגם הישראלים מוזהרים נראה דגם הוא מוזהר ומכל מקום צ"ע ובאתי רק לעורר. ולענין תשובה אם עבר עבירה שיש בה כרת או מב"ד מבואר ביומא ור"מ פ"א מה' תשובה דתשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין אך אם עבר הלאוין דע"ז במקום שאין עונש כגון גיפוף וכו' דינו כשאר לאוין דיוה"כ מכפר אך אפשר לאוי דע"ז חמירי כיון דיהרג ואל יעבור להרבה שיטות אפילו על הלאוין שאין בהם כרת אם כן אפשר דחמירי לענין תשובה ובעזה"י יבואר לקמן ה' תשובה: