וזאת המצוה כו' וכן החלוקים כו'. דינים אלו מבוארים בסנהדרין פד"מ ור"מ ה' מלכים פ"ט ופ"י ובס"פ כ' הר"מ דנהרג בלא התראה וכו' ותחלת פ"י כ' דב"נ ששגג בא' ממצותיו פטור ועלח"מ שכתב אף דנהרג בלא התראה יהי' חייב בשוגג ג"כ כמבואר ברש"י מכל מקום סובר רבינו נהי דהתראה לא בעי מכל מקום צריך שנדע שעשה הדבר במזיד וכו' והרהמ"ח כתב לפי שאין חילוק בין שוגג למזיד ובאמת נטה מדעת הר"מ אף דכתב דא"צ התראה מכל מקום כ' דשוגג פטור רק א"צ התראה וצע"ק גם מ"ש הרהמ"ח דא"צ התראה גם לענין עדים יש חילוק דבישראל צריך עדים וב"נ נהרג בעד אחד ודיין א' כמבואר בסנהדרין ור"מ שם וגם ע"פ קרוב אך לא עפ"י אשה וגם לא תדון אשה להם וכ"ז מבואר בש"ס ור"מ שם:
מנחת חינוך · סימן כ״ו, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.