מנחת חינוך · סימן רנ״ח, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והנה מבואר בר"מ דעל השהייה שבביתו אין לוקין מפני שא"ב מעשה ולפמ"ש הי' לו לכתוב דאם עושה חייב על העשייה כמבואר בגמ' דעל העשייה עוברים בלאו והעשייה יש בה מעשה הי' להר"מ לבאר דלוקין ע"ז וגם ד' הר"מ שכ' דאין לוקה מפני שאב"מ ק"ל דה"ל לכתוב דאם קנה מדה חסירה או עשה דלוקין אף מהלאו הזה דלא יהי' לך כמ"ש בהחו"מ באם הניח חמץ בביתו אין לוקין דהוי לאו שאב"מ אבל קנה חמץ או חימצו לוקין אם כן כאן נמי ה"ל לבאר דאם קנה או עשה דלוקין וראיתי להרהמ"ח לקמן פ' תצא מצוה תר"ב כ' דאם משהה מדה חסירה עובר אל"ת לא יהי' לך וכ' דאין לוקין דאין בו מעשה וכ' עוד טעם דהא אפילו עבר ושקל אין לוקין מחמת דניתן לתשלומין ע"ש. נראה שנתן עוד טעם דאפילו אם עשה מעשה אין לוקין כיון דאף אם עשה החמור ממנו אין לוקין ובאמת לענ"ד הוא דבר חדש ליתן טעם למצות התורה ומי יודע אפשר דחוץ מה שעושה ששיקל חסר עוד על העשייה או השהייה עושה יותר רע וטעמו אינו ידוע כי מי עמד בסוד ד' ואם כי מבואר בש"ס דב"ב דאסור לעשות שמא ישקול בהם ערשב"ם דמיירי דשוהה שלא לשקול בהם אבל בשוהה לשקול עוברים בלאו ע"ש ועוד דהא ידוע דלאוין דממון חמורים מאוד ומכל מקום לאו הניתן לתשלומין אין לוקין ע' מכות סוגי' דקיימו כו' דאין לוקה ומשלם ובתוס' שם הקשו הא אדרבא קי"ל דמלקות חמור וה"ל ללקות כמו בכל דוכתי ועיין בכסף משנה ה' סנהדרין. אך באמת דהתורה גילתה בפי' דחייב גבי גנבה וגזלה בתשלומין וממילא תרתי לא עבדי כמו חובל בחבירו דהתורה ריבתה לתשלומין ואפילו חובל בחבירו ביה"כ ע"כ צריך לשלם ואין לוקין ע' שעה"מ החו"מ אף דממון קיל דהתורה חס על ממונו של נחבל כסברת התוס' כתובות פא"נ אבל היכי דלא משלם מאיזה טעם שיהיה אמאי לא יהיה חייב מלקות דומה לאם הכה לא' הכאה מועטת דלית בו ש"פ לוקין אף דאין העבירה חמורה כ"כ אבל אם הכהו הכאה חזקה בפ"א אין לוקין כיון שיש בה ש"פ וצריך לשלם לחבירו אם כן ה"נ אם שקל לחבירו אין לוקין כי צריך לשלם אבל על העשייה דאין משלם למה לא ילקה ה"נ לא ילקה אם הכה לחבירו הכאה חלוש' דאף אם הכהו יותר חזק לא הי' חייב מלקות רק ממון וז"א דהא מכל מקום מתחייב רק דגזירת הכתוב דהתורה חס על ממון חבירו וממילא פטור מן המלקות אבל היכי דאין נ"מ לחבירו ולא ישלם אמאי לא ילקה העובר על מצות התורה ע"כ צ"ע דברי הרב המחבר ודברי רבינו הר"מ שלא כתב רק טעם לאו שאין בו מעשה צ"ע דאפשר בקנה ע"מ לשקול יהא חייב מלקות או בעוש' וגם בעושה לוקין מהלאו דלא תעשו כו' ורבותינו סתמו הדברים וגם הר"מ לא הזכיר כלל העשייה וצ"ע. ובענין זה דלאו הניתן לתשלומין ואב"מ יש לפלפל הרבה ואין כאן מקומו עיין בשער המלך ה' חו"מ לענין קנה חמץ.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.