מנחת חינוך · סימן רנ״ח, ג׳

ונוהגת כו'. גם ב"נ מצווים ע"ז דהיא בכלל גנבה וגזילה וכבר כ' לעיל בה' גזלה וגנבה דלדעת הר"מ עוברים בגזלה וגנבה על ג' לאוין היינו לא תחמוד ולא תתאוה אם כן כאן נמי ופשוט. שוב מצאתי בסמ"ג שכ' בפי' גבי להעלות רתיחה דהיינו בדבר יקר שש"פ והנאני מאוד ע"כ דברי הרהמ"ח לעיל צ"ע. והנה כבר הבאתי לעיל דמבואר בא"נ דלאו דמשקולת למה לי לעבור עליו משעת עשייה ועתו"ס ב"ב דפ"ט ע"ב ד"ה ובמשורה כתבו ג"כ דחייב בשעת הרתיחה אפילו לא מדד וכעת לא ראיתי להר"מ פ"ז ופ"ח מה' גנבה שמביא זה ובפ"ח כ' אין טומנין את המשקולת במלח אבל אין מבואר אם עובר בלאו ובפ"ז כ' הר"מ לאחר שכתב דין דאין שוקלין בחסר כ' וכן לא ישהה מדה חסרה או משקל חסר ואם עבר והשהה עובר בלאו לא יהי' לך בכיסך כו' והוא מנוי ללאו בפ"ע ולא כת' דמלאו הזה לא תעשו עוברים בשעת עשייה וראיתי בה"ה שכתב אהא דכתב רבינו לא ישהה כו' זה מבואר בפא"נ לעבור עליו משעת עשייה ומרשים ג"כ הגמרא ב"ב ע"ש ואיני מבין דהר"מ כת' דהמשהה הוא מלאו לא יהיה לך כו' ודין זה דעשייה מבואר בא"נ דהוא מלאו לא תעשו כו' נראה דשני ענינים הם עשי' עוברים משם אחד ושהייה עוברים משם אחר ואי נימ' דהם ענין א' והעשיי' ג"כ אסור מלאו דלא יהי' לך כו' אם כן אמאי מתרץ הגמ' בא"נ על הקושי' דל"ל לאו במשקולת הא בכלל גזל היא ומתרץ לעבור עליו משעת עשייה אכתי קשה למה כתבה הא היא בכלל לא יהי' לך אע"כ שני ענינים הם והמשהה בביתו א"ע מלאו לא תעשו והעושה א"ע על לאו לא יהי' לך רק לא תעשו וכו'. וכפי הנראה מהש"ס דאם טומן משקלותיו במלח אף דתיכף לקח אותו מהמלח ולא הכביד או לא החסיר כלום מכל מקום על המעשה רע עובר בלאו או שאר דרכים שחלוקים דראינו בעינינו דמבואר כן בגמרא דהם לאוים חלוקים עשייה ושהי' ולא בלאו א':