מנחת חינוך · סימן רנ״ז, ב׳

אביו ורבו כו' אבל אם אביו חכם כו'. ער"מ פ"ה מה' ת"ת שאצל אבדה ושביה כתב דאם הי' אביו חכם אף על פי שאינו שקול ובמשא לא כתב כלל דין אם הי' אביו חכם ועיין כסף משנה שתמהו חכמי דורות על הר"מ דבמשנה ב"מ מבואר דגבי אבידה בעינן דוקא שקול ובשבי' די אם הוא חכם אף על פי שאינו שקול וד' הר"מ עצמם סותרים דבה' גזילה ואבדה פי"ב כ' דווקא אם אביו שקול אבדתו קודמת וע"ש בכ"מ באריכות שכתב דבה' ת"ת יש ט"ס ועיקר כדבריו בה' גו"א דדוקא שקול בעינן וע"ע בר"מ שדעתו גבי משא אף אם אביו שקול מכל מקום רבו קודם כיון דליכא הפסד ממון וגם ליכא פקוח נפש בכ"ע כבוד רבו קודם וע"ש בלחם משנה דעתו דהר"מ בה' ת"ת מיירי דאפשר להשיב אבדת שניהם רק להקדים ע"כ אף אם אינו שקול הוא קודם אבל אי אפשר להציל שניהם וכן מיירי בה' גו"א אז רבו קודם אם לא שאביו שקול ע"ש ועיין בש"ע יו"ד סימן רמ"ב דעתו כדעת הלחם משנה לענין משא דומה לשבי' וא"צ שיהי' שקול רק גבי אבדה ע"ש ועיין בטור והרב המחבר השוה כולם בין אביד' ובין משא ובין שבי' וכתב בכולם אף על פי שאינו שקול וצ"ע דנטה מדרך הר"מ בה' גו"א וגם גבי משא לא כ' הר"מ ולא גילה דעתו כלל ע"ש. ודע דכ"ז איירי ברבו מובהק אבל אם אינו מובהק בכ"ע אביו קודם אפילו אינו חכם ובכ"מ הביא דעת נכד הר"מ דמיירי ברבו שאינו מובהק ג"כ אבדתו קודמת אם לא שאביו חכם ודחה שם דבריו וכן מבואר בטור וביו"ד דוקא ברבו מובהק: