לכבד כו' ות"א כו' אין זקן כו'. וצע"ק דלדעת התרגום שיבה משמע חכם וזקן כמשמעו היינו שיבה כי על זקן פי' התרגום סבא ולפי הש"ס בקידושין משמע זקן זה שקנה חכמה אבל שיבה משמע בשנים בין לת"ק ובין לאב"י רק לת"ק צריך דוקא שיבה וחכם ולר"י אפילו יניק וחכים וגם שיבה צריך חכמה והם דרשו ממקראות עש"ס שם דל"ב ע"ב ובאמת אנן פסקינן כאב"י דשיבה משמע אפילו זקן אשמאי אם כן תיבת שיבה דוקא בשנים ומדברי הרהמ"ח נראה כאן דוקא מפני חכם ואח"ז בעצמו כ' דהלכה כאיסי דאפילו זקן אשמאי וצע"ק. ועיין דינים אלו בש"ס שם ובר"מ ה' ת"ת ובטויו"ד סי' רמ"ב וע"ד התרגום דנטה מדרך גמרתינו הרגיש הר"ן בקדושין ע"ש. והנה הרהמ"ח פסק כר"מ ורוב הראשונים דמפני יניק וחכים צריכין ג"כ לעמוד ודעת הרי"ף דהלכה כת"ק דיניק וחכים לא וע"ש בר"נ שיישב השיטות באריכות:
מנחת חינוך · סימן רנ״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.