מנחת חינוך · סימן רמ״ח, י״א

כיצד דנין. ער"מ שם ה"ז ומבואר בש"ס דבאכילה הראשונ' מלקין אותו לאחר התראה וכ"ה במשנה דמתרין אותו ונראה מדברי הר"מ דהתראה זו ככל שאר התראות שבתורה דמתרין אותו בעת האכילה הגרוע' והוא מתיר למלקו' עצמו או באכילה שניה למית' אבל רש"י במשנה דע"א פי' דהאי התראה לאו ככל התראות ע"ש ולא הבנתי ד' רש"י דהיאך יכול להיות דמלקין או ממיתין בלא התראה ומה שפירש"י דהא התראת עדים בעי הא מבוא' כאן בגמ' דמתרין בו בפני שנים ומ"ש שלא מיד עובר א"י מנין דודאי צריך שיאכל אכיל' זו תיכף להתראה ככל עוברי עבירו' ע' בש"ס ור"מ ה' סנהדרין דיני התרא' ומדברי הר"מ כאן מבואר דצריך כל דיני התראה כמו בשאר מקומות אח"ז ראיתי בתי"ט שהרגיש על רש"י וכ' דמשמע לי' לרש"י דהעדים לא היו מתרין בו ע"ש: