מנחת חינוך · סימן רמ״ח, י׳

ולא אכל בשר. ע' בגמרא מבואר שם וכן בר"מ דאף דעל בשר עוף א"ח מכל מקום אכל מבשר בהמה פחות ממשקל חמשים דינר ובשר עוף משלים לחמשים דינר חייב והשלמה היינו מועט כמבואר בחולין פ' בהמה המקשה גבי עור משלים לבשר ועיין ר"מ פסק דאם אכל בשר מלוח ביום ג' למליחתו או שתה יין מגיתו פטור וד' הר"מ תמוהים לפ"ר דמבואר בש"ס שם ד"ע דדוקא עט"ב דהוא מחמת שמחה צריך ג"י כשלמים אבל גבי בן סו"מ אפילו כ"ש לא ממשיך וערש"י שפי' אפילו לא עבר רק לילה א' א"ח ועי' בא"ח סי' תקנ"ב בט"ז שכתב דדעת ראבי' דהיא מאבעיא ולא אפשיטא מכל מקום פטור כי הוא ס' נפשות ואיך כ' הר"מ בפשיטות דדוקא כבשר שלמים ובתוך ג"י חייב וצריך עיון גדול שלא הרגישו בזה נ"כ וגם ביין מגיתו לא פי' הר"מ עד כמה אינו חייב ובה' תענית גבי ט"ב כ' ג"י ובה' רוצח כ' ג"כ לענין גילוי ג"י כמבואר בגמ' כאן ולגבי בן סו"מ מבואר כאן דעד מ' יום א"ח ואפילו נימא דהוא בכלל אבעיא הוא ס' נפשות ולא הו"ל לסתום וצריך עיון גדול וסברת הש"ס דיין מגיתו הוא כאן מ' יום כמו יין לנסכים כמבואר בב"מ אך מכל מקום לענין שמחה אף קודם תיכף לאחר ג"י משמח וצ"ע. ומצאתי בלחם משנה הרגיש בזה אבל דבריו תמוהין: