מנחת חינוך · סימן כ״ד, ט׳

והנה במש"ל דהיוצא ברשות חוץ לתחום דאורייתא אין לו אלא ד"א דדוקא בתחום דרבנן הם אמרו והם אמרו דיש לו אלפיים לכל רוח ממקום שעש' המצוה אבל בתחומין דאורייתא ל"ש זה ולכאורה ביומא ס"ז מבואר שם די"ב מילין היו מירושלים ועד הצוק ומסוכה האחרונה ועד הצוק היו שני מילין בא לו המשלח לישב תחת סוכה האחרונה ופירש"י שם במשנה דאע"פ דהולך ברשות אין לו אלפיים וכאן חוזר שני מילין לזה התירו לפי שהוא מעונה וחלש ועוד שירא והנה כאן יצא תחום דאורייתא י"ב מילין אם כן היאך יוכל לחזור משום חולשה היאך מתירין לו איסור תורה. ז"א דלא יצא מתחום דאורייתא דהיו י"ב מילין וי"ב מילין מותר לילך מן התורה אלא אסור לילך חוץ לי"ב מילין ושם מבואר דלא היו אלא י"ב מילין ואפשר היו פחות מעט ואין קפידא לתנא ליתני בדוקא אך קשה הא מבואר שם דהמשנה אתיא כר"מ ע"ש בתוד"ה כמאן ור"מ ס"ל דגם תחום אלפיים הוי דאורייתא אם כן כיון דיצא חוץ לתחום דאורייתא אין חוזר שני מילין וחוץ מה שאסור לחזור הא הלך עתה קרוב לשני מילין והיאך התירו לו איסור תורה משום דהוא מעונה במקום שאין סכנה ולכאורה צ"ע. שוב האיר השי"ת את עיני ומצאתי בת"י הנדפסים בסוף המס' ד"ה בא כ' שם וז"ל ואומר רבי אפילו למ"ד תחומין דאורייתא כיון שלא היתה שביתתו שם קבוע מתחלת היום אם חוזר לו אין כאן איסור מן התורה ורבנן ל"ג בכה"ג עכ"ל. והנה עמדו בקושיא זו וחידשו דבר חדש דאיסור תורה הוא דוקא להתרחק מתחומו שהי' בתחלת שבת אבל בחוזר אפילו ביותר מתחום דאוריית' אין כאן איסור תורה ממקום זה כיון דלא הי' שביתתו במקום זה מתחלת היום אם כן זכינו בדין זה דלוקין היוצא חוץ לתחום היינו מתחלת התחום שהי' שביתתו מבע"י והמהלך אפילו כמה פרסאות מתחלת ליל שבת בודאי לוקין על כל ד' אמות כמ"ש היינו במתרחק בכ"פ אבל אם יצא דרך משל אפילו י' פרסאות ואח"ז חזר אפילו יותר מג"פ אין כאן איסור תורה כיון דלא הלך הג"פ ממקום שביתתו בתחלת היום אין כאן איסור תורה והא דילפינן מקרא דשבו איש תחתיו שיש לו ד' אמות ל"ל דהתורה התירה להתרחק עוד עד ד"א אבל בחזרה אין כאן איסור תורה רק איסור דרבנן דגזרו על היוצא חוץ לתחום דלא יחזור כמבואר בש"ס ור"מ וש"ע והוא דבר חדש אם כן כל הדינים המבוארים בהבלעת תחומין עיין ר"מ וש"ע נוהג ג"כ אפילו חוץ לי"ב מיל כי החזרה הוא רק דרבנן ועוד כמה דינים וכו'.