מנחת חינוך · סימן כ״ד, י׳

והנה תחום שבת עש"ס דמ"ט ובתו' בכ"מ ובהה"מ דיש סוברי' דמותר לילך אלפים ושמונה מאות אמה דהיינו הם ואלכסונן ויש סוברים דוקא כשהולך באלכסון תחומי העיר אבל אם הלך אל עבר פניו או לעבר תחומי העיר אין לו אלא שני אלפים אמה ע"ש ועיין יומא שם בתוס' אם כן לענין ג"פ ג"כ ודאי פלוגתא זו לר"ת מותר לילך ג"פ עם החומשים אם כן הי"ב מיל עוד נוסף עליהם תשעה אלפים ושש מאות אמה אם כן לכאורה שם בש"ס דעירובין שהבאתי לעיל דהוכיח ממחנה ישראל דהיה תלתא פרסי וא"כ היאך המהלך בראש חזר לאחוריו ג"פ ערש"י ולכאורה דמחנה ישראל הוי תלתא פרסי היינו י"ב מיל ולענין שבת לשיטה זו מותר לילך מן התורה ל"ד אלף אמות פחות מעט ויש ליישב. ועיין בש"ס דמבואר ענין המדידה בתחומין אם היה מגיע לגיא אם יכול להבליע בחבל של חמשים מבליעו ואין מודדין המדרון אף על פי שיש בשיפועו מותר ואם א"י להבליעו מקדרין בהרים ע"ש הפירוש הכל לקולא. ומבואר דאין מקדרין לא בערי מקלט ולא בעגלה ערופה מפני שמדידתם מן התורה ופירש"י דמודדים השיפועים כקרקע חלקה אף על פי שהשיפוע מרבה את התחום ע"ש וכ"כ הר"מ פ"ט מה' רוצח אם כן ודאי כאן לענין ג"פ שהוא דאורייתא אין קודרין רק מודדין המדרון כקרקע חלקה וכן מבואר בדל"ה למ"ד שהוא דאורייתא אין מקדרין. ולפי זה נצמח דין חדש בזה"ז שמבליע את הגיא אפילו עמקו כמה כמבואר בש"ס ואם יש בעמקו יותר מי"ב מיל למ"ד דאוריית' א"י להבליעו אך יכול להניח עירוב לפמש"ל דאף בדאורייתא מהני עירוב וק"ל. והר"מ ז"ל לא הזכיר מדסתם משמע בכ"ע אם הלך ג' פרסאות לוקין אך אחר זה לענין אלפים דרבנן מביא דינים אלו ואתה המעיין תבין מעצמך הרבה לחלק בין דין תורה לדין דרבנן בהרב' קולות הנאמרי' בעניני תחומין ואם אאריך לא יספיק וכו':