מנחת חינוך · סימן כ״ד, ח׳

ומבואר כאן דיוצא חוץ לתחום אפילו אמה לוקין ונ' דוק' על האמה שיצא תיכף היינו אמה הראשונ' אבל אם התרו בו עוד הפעם על השני' אין לוקין כיון דרשאי לילך או ב"א או ד"א או שהוא בורר לו ד"א רק לוקין מלקו' שני' אם יצא עוד חוץ לגבולו שנתנה לו התור' לכל מר כדאית לי'. אך ד"ז לא ידעתי לצייר כעת דרך משל תיכף שיצא אמה אחת זוכה עוד ד' אמות לשיטה זו או פחות והיאך יתרו בו שלא לילך עוד ד' אמות כיון דהולך עוד אמה ברשות זוכה עוד אמה להלן כיון דבכל מקום שהוא יכול לילך ד' אמות ובכ"מ שהוא הולך זוכה עוד בכל אמה ואמה שהוא זוכה עוד אמה להלן ומשכחת לה בקופץ ממקום שהוא חוץ לד"א או חוץ לב"א לשיטות הנ"ל אבל במהלך לא משכחת לה כיון דד"א הולך ברשות ויכול לילך להלן ג"כ ברשות רק בקופץ משכחת לה כנ"פ. (אך נתישבתי דגם במהלך שייך זה דתיכף זכה בד' אמות ומתרינן שעובר על מצות התורה אם ילך יותר מד' אמות אף שזוכה אח"כ). אך באמת זה שיבוש דבד' אמות הללו שנתנה לו התורה רשות לילך אינו זוכה כלל דאפילו הוא אצל אמה הרביעית אסור לצאת להלן כי התורה נתנה לו רשות רק ד"א אם כן תיכף כשיצא לוקין על היציאה ואם התרו בו שלא ילך חוץ לד"א ויצא ג"כ לוקין כי עובר על הלאו רק אותן ד"א שזכתה לו תורה ולא יותר וז"פ. אך ז"פ דאין לוקין בכ"פ רק אם [לא] יצא הד"א אבל אם יצא הד"א שזיכתה לו תורה אם כן לאחר הד"א ודאי זיכתה לו תורה עוד ד"א אם כן אין לוקין על כל אמה כיון דמותר לילך ד"א להלן ולוקין אם יצא חוץ לד"א הללו וכן כ"פ. הכלל במקום שעומד התורה זיכתה לו רק ד"א ובאותן הד"א לא זיכתה לו התורה יותר אבל אם עבר ויצא חוץ לד"א יש לו ד"א אחירות שזיכתה לו תורה ואסור לילך חוץ לד' אמות הללו וכן בכ"פ ופעם וז"פ וצריך להתרות בו בכ"פ שלא ילך חוץ לד' אמות שלו כמו נזיר: