מנחת חינוך · סימן כ״ד, ו׳

והנה מבואר בריש עירובין דפעמים משערינן באמות שוחקות ופעמים משערינן באמו' עוצבות וזה וזה לחומרא ע"ש ד"ג ע"ב וכ"פ הר"מ פי"ז מה' שבת ובהה"מ מביא בשם הרשב"א דאמה שוחקת יתירה על אמה עוצבת חצי אצבע והטעם דמשערין לחומרא נראה דס' מספקא לחז"ל אי משערינן בעוצבות או בשוחקות ע"כ אזלינן לחומרא לענין שבת ולענין סוכה ע"ש ועי' מצות סוכה הארכנו קצת בזה דכאן בתחום אלפיים אזלינן להקל דוקא בשני אלפים אמה שוחקות אסור לילך יותר אבל בעוצבו' מותר לילך יותר מאלפיים כ"ז דל"ה שוחקות דתחומין דרבנן ספיקא לקולא אבל לענין ג"פ בודאי אם הולך אמה אחת יתירה מי"ב אלף אמה עוצבות עובר בסד"א מכל מקום בודאי אין לוקין מס' רק אם הולך אמה חוץ לי"ב אלף אמה שוחקות וער"מ פכ"ז לענין תחומין למעלה מיו"ד שכתב שהוא ס' ע"ש בהה"מ שכ' דבדאורייתא ס' לחומרא ובדרבנן ס' לקולא אם כן לענין יוצא חוץ לתחום לענין הדינים שאסור לכנוס דוקא ביוצא חוץ לאלפיים שוחקות אבל אם הוא בתוך אלפים שוחקות מותר לחזור ע"ש בש"ס ור"מ כמה דינים ביוצא חוץ לתחום נראה דוקא בשוחקות כי הוא ס' דרבנן ומביא שם בשם הרשב"א דלכתחלה אסור לצאת בשבת אפילו למעלה מי' אפילו אי תחומין דרבנן דיש לו חזקת ביתו אם כן ה"נ אבל אם יצא החומרא שחז"ל אמרו ביוצא חוץ לתחום נראה דדוקא ביוצא חוץ לאלפיים שוחקות וכן אין לוקין אלא על י"ב אלפים שוחקות כנלע"ד פשוט והענינים עמוקים. ולהניח עירוב ודאי לכתחלה יניח תוך התחום של עוצבות ובדיעבד אם הניח חוץ לתחום עוצבות ותוך תחום שוחק צ"ע אך לדעת הרשב"א יש לו חזקת ביתו וד' הרשב"א בעצמו צ"ע ול"מ כאן שידברו הפוסקים מזה דעוצבות או שוחקות וע' ריטב"א פ"ד חולק על הרשב"א וכתב דס' תחומין לקולא ומותר לילך למעלה מיו"ד אפילו אם שבת ביבשה אם כן לדעת זו מותר לילך ג"כ אלפים אמה עוצבות ומותר עד שמגיע לאלפיים אמה שוחקו' וצ"ע שלא דיברו הפוסקים מזה ועס"י שמ"ט ושצ"ו בטור וב"י שם מבואר לענין ד' אמות דעוצבות אם נותנים לו באמה בינונית וכאן אפשר דא"צ להזכיר דזה הלכה פסוקה דאזלינן לחומרא ע"ש ודעת רמ"א נרא' דבכ"ע נותנים לו שוחקות עס"י שצ"ו ואין כאן מקומו להאריך אבל לענין ב"א או לענין ג"פ נ' דאזלי' לחומרא לענין עוצבות או שוחקות.