מנחת חינוך · סימן כ״ד, ד׳

ואם יצא ועמד במקום השבית' דהיינו עירב ברגל ודאי כאן הוי מקום שביתה מדאוריית' דגם לענין אלפים הוי כאן מקום שביתה בהחזיק בדרך [ג"כ] הס' הנ"ל כיון דרחוק יותר מאלפים אמה לא קנה שביתה א"ד כיון דמדאורייתא הוי בתוך התחום ע' דינים אלו בר"מ ה' עירובין ותבין. אך נ"מ במניח העירוב לסוף האלפיים שיכול לילך ממקום עירובו גם כן אלפיים בודאי הוי כאן שביתה גם כן לענין ג"פ ואינו חייב על ג"פ מן העיר רק מן העירוב וכן לצד שכנגדו א"י לילך רק ג"פ ממקום העירוב ואם הלך יותר לוקין כי הכל חשבי' מן העירוב כי העירוב הוי מן התורה כנלע"ד ברור בעזה"י וע' יומא דס"ו דאמרינן שם עתי אפילו בשבת למאי הלכתא ופירש"י ואי משום איסור תחומין הא תחומין דרבנן ע"ש ולכאורה אפילו תחומין דאוריית' מכל מקום היאך כ' התורה אפילו בשבת דהרבותא דמחללין שבת בתחומין הא מבואר שם דמירושלי' ועד הצוק י"ב מיל ואם כן יוכל לערב ויוכל לילך ששה פרסאו' כמ"ש דמדאורייתא מהני עירוב אך באמת דהי' מזדמן כך דהי' הצוק סמוך לירושלים ג"פ אבל אין קפידא אם הי' ברחוק יותר מששה פרסאו' וכן בשילה אפשר הי' רחוק יותר ושפיר כת' התורה אפילו במקום שא"י לערב מכל מקום ד"ש ע"כ פירש"י דתחומין הוי רק מדרבנן וז"פ. וע' עירובין נ"ה ע"ב דאר"ה יושבי צריפין מודדין להם מפתח בתיהם מתיב ר"ח ויחנו על הירדן וכו' ומחנה ישראל תלתא פרסי ותניא כשהן נפנין אין נפנין לא לפניהם ולא לצדיהם אלא לאחריהם ופירש"י דלמא ילך שם הענן אבל לאחוריו לא חזר הענן אלמא המהלך בראש חוזר לאחריו ג"פ ואם מונין להם מפתח בתיהם איך יוכל לילך ג"פ עכ"ל רש"י בשינוי לשון. והנה לכאורה מכאן מוכח דתחומין דאורייתא דאי דרבנן ל"ק דאכתי ל"ג רבנן אך לומר דהקושיא למאן דסובר תחומין מן התורה א"צ רש"י לפרש המהלך בראש וצריך לחזור ג"פ דאף המהלך באמצע או קרוב יותר מכל מקום היאך יוכל לילך שני אלפים אמה דלר"ע דסובר תחומין דאוריית' הוי שני אלפים אמה דאורייתא כמבואר בש"ס ע"כ נראה קצת דעת רש"י דתחומין דאורייתא בג"פ אליבא דכ"ע כדעת הר"מ. אך כבר כתבתי לקמן דבלאו הכי ד' רש"י סותרים אהדדי דבחגיגה פי' דתחומין דאורייתא שם גבי ופנית בבוקר וביומא גבי עתי פי' דתחומין דרבנן. אך קשה לפמ"ש אין הוכחה דאפשר המהלכין בראש רחוק ג"פ היו משלחין עירוב לשם בע"ש דעירוב דאורייתא אם כן היו יכולין לילך קרוב לששה פרסאות אך באמת ל"ק נהי דבשבת לא היו ישראל הולכין ע' בסוגיא דפולטת בשבת ומנחות צ"ה תוד"ה ש"מ יש סילוק מסעות וכו' מכל מקום בע"ש היו הולכין עד שחשיכה ואפשר דגם בה"ש היו הולכין דהיו הולכין עפ"י עמוד הענן והאש ועפ"י ד' היו נוסעין וספיקא כלפי שמיא מי איכא אם כן כ"פ עמדו משחשכה ולא היו שהות לשלח עירוב או להלוך לשם או להחזיק בדרך. אח"ז ראיתי בריטב"א עירובין כ' דסוגי' זו הולכת למ"ד תחומין דאוריית' או אליבא דכ"ע בי"ב מיל כמש"ל.