מנחת חינוך · סימן כ״ג, ב׳

והנה ס' פ"ח דמבואר לעיל דמחויב להפריש טלה לאפקועי איסור' דהוי סד"א ואסור ג"כ בהנאה קודם הפדיון בודאי אם אינו רוצה לפדות מחויב לערוף דסד"א לחומרא וכ"ה להדיא בר"מ כאן פי"ב הט"ז גר שנתגייר וא"י אם עד שלא נתגייר ילדה חמורו או אחר שנתגייר ה"ז חייב לערוף או לפדות ואם פדה בשה השה שלו שהממע"ה מבואר להדיא כמו שמחויב לפדות מספק כן מחויב לערוף מספק כ"נ לכאורה פשוט. וראיתי להתוס' בכורות ט' ע"ב ד"ה לאפקועי על הא דמקשה הש"ס התם על המשנה דמבואר דאם ילדה זכר ונקבה מפריש טלה והוא לעצמו ל"ל לאפרושי ומתרץ לאפקועי איסורא מיניה ומתניתין כר"י דפטר חמור אסור בהנאה וכתבו התוספות דלפטרו ממצות עריפה ל"ה צריך להפריש מספק כמו שאינו ניתן לכהן מס' כמו כן אין עורפין מס' עכ"ל וכוונת התוס' דל"ל לאוקמי דוקא כר"י מחמת אה"נ צריך להפריש אפילו לר"ש מכל מקום צריך להפריש כדי לפטרו ממצות עריפה כי אם לא יפריש חייב לערוף מספק היינו משום דסד"א לחומרא כמו ס' קרא קריאת שמע או ס' אכל מצה וע"ז תירצו דכאן בספ' א"צ כמו דאין ניתן לכהן דספק ממון לקולא מחמת חזקת ממון כי א"צ לערוף להפסיד ממון בס' דלאחר עריפה אסור בהנאה אף לר"ש כמבואר שם בש"ס וגם אפילו אם מותר בהנאה הו"ל הפסד ממון פחת שחיטה כמבואר שם בש"ס וכ"כ מהרי"ט בכוונתם. אך שהקשה מכל מקום למה לא יפדה מספק דספק מצוה לחומרא ואין לו הפסד ממון כי הטלה לעצמו ע"ש מה שפלפל בזה על כל פנים מבואר מדה"ת כמו שפדיון ס' אינו ניתן לכהן כ"כ פ"ח ס' אינו חייב לערוף דלא כדעת הר"מ ז"ל שהבאתי ומהתימה על בעלי הש"ע שלא כתבו כלום מזה ובאמת כוונת התוס' כפי שפי' המהרי"ט איני מבין כלל דבשלמא מצוה שהוא בממון כמו הפדיון או פה"ב שייך לומר ס' ממון לקולא כמו כל ד"מ שהוא ס' גזל אך כך גזירת התורה דמצוה התלוי בממון ליתן לחבירו ס' לקולא אבל אם המצוה אינו ממון הניתן לחבירו כמו כאן דגזירת הכתוב לערפו אך דע"י המצוה הוי הפסד ממון לבעלים וכי שייך בזה לומר ס' ממון לקולא ולפי זה אם ספק נטל לולב ביום הראשון לא יצטרך לקנות עוד לולב ולצאת בו כי הוא פסידת ממון דהלולב עושה ממון הרבה וס' ממון לקולא או ס' אכל מצה וכדומה אינו חייב לעשות המצוה [רק] בחנם ד"ז לא מצאתי וישתקע הדבר בודאי צריך לעשות המצוה כמקודם ולהוציא מעות על המצוה וזה אין בגדר ס' ממון כלל כי המצוה אינו נתינת ממון וס' ממון הוי אם המצוה היא נתינת הממון שייך גבי ממון ספק לקולא אבל אם על ידי המצוה צריך להוציא ממון או להפסיד ל"ש כלל ס' לקולא כן נראה לפי עניות דעתי פשוט אם כן כאן ודאי גם התוס' מודים דצריך לערוף מס' כדעת הר"מ: