מנחת חינוך · סימן כ״ב, ז׳

ונראה פשוט דאם פדה פ"ח ודאי מדמי שביעית בדיעבד פדוי כמו דאסור לקדש אשה מדמי שביעית כמבואר בירושלמי מובא בר"ש פ"ח דשביעית ומכל מקום בדיעבד מקודשת עיין ר"מ פ"ה מה' אישות הלכה ג' ומ"ל שם ה"נ בדיעבד פדוי. ועיין קידושין נ"ב תוספות ד"ה המקדש כתבו בהדיא אע"ג דלאכלה ולא לסחורה מכל מקום בדיעבד המקח קיים וע' תוס' ע"ז דס"ב ואי"ה במצות שביעית יבואר בארוכה וע' תוס' כאן ד"ה ודאי הקשו דכאן משמע דאסור ליקח בהמה טמאה מפירות שביעית ותימה הא אף רבנן לא אסרו וכו' דאין הנאתן ובעורן שוה אבל בהמה טמאה הנאתו ובעורו שוה עכ"ל. ובאמת דה"ת תמוהים דהיא משנה מפורשת פ"ח דשביעית אין לוקחין בהמה טמאה ועבדים וקרקעות מפירות שביעית. וזה הראה לי מופלג א' קושיא זו הקשה הגאון מוה' אליעזר בעהמ"ח ספר נועם מגדים על התורה בשם א' מהחכמים ושכחתי שמו והיא תימה ובמצות שביעית אאריך אי"ה. ולכאור' קשה למה יהי' בדיעבד המקח קיים או הקדושין או הפדיון נימא כ"מ דארל"ת אי עביד ל"מ ואין כאן מקומו להאריך. ובמהריט"א פלפל להר"מ שפסק בנדמ' דהוא ספק ופדוי למה בכוי נראה מדבריו (דאפי') דאינו פדוי דחשיב לי' בכל הנהו דודאי לאו שה נינהו ע"ש שהבי' ד' הר"מ לענין מתנות בסי' ס"א וביו"ד דס"ל דכוי חייב במתנות ועיין כסף משנה הטעם דלא נחשב ס' כיון דלא הכריעו חכמינו זכרונם לברכה אם חי' או בהמה הו"ל כס' חי' ע"כ אפילו בס' ממון לחומר' ע"ש באורך. ולענ"ד כאן ודאי סבר' דאינו שה כיון דמספק' לחז"ל אי חי' הוא או בהמה ואפילו אם בהמה מכל מקום א"י איזה מין בהמה אם בקר או צאן אם כן הרבה סברות יש דאינו שה על כל פנים ע"כ אין דינו כשה כלל כנלע"ד וע"ש שיישב ג"כ ומכל מקום אני לך. ושה נדמה דאין פודין בו ודאי היינו שנשתנה לגמרי כגון רחל שילדה כמין עז או להיפוך אבל אם יש קצת סימני אמו כיון דלענין בכור לא נחשב לנדמה רק הוי בע"מ ובבע"מ פודין כמש"ל והוא פשוט בש"ס ור"מ ולא הוצרכו לבאר. וחמור שילדה כמין סוס פטור מן הבכור' ול"ה פ"ח ואם יש מקצת סימנים כמין חמור דעת הר"מ כאן דהוי פ"ח ודאי ודעת הפוסקים דהוי ספק אם יש לו קצת סימני אמו ועטויו"ד סי' שט"ו. ואם הפ"ח טומטום או אנדרוגינוס הכל כמו בכור בהמ' טהור'. עיין ר"מ ה' בכורים ובטוי"ד ואין להאריך. ואם הפ"ח טרפה ג"כ קדוש וא"ד לבכור אדם דטריפ' א"ח לפדות דאנן קי"ל כרבנן דלא מקשי בכור חמור לבכור אדם. ולענין יוצא דופן ושאר ענינים הכל שוה לבכור בהמה טהור' עיין ר"מ וטוש"ע.