מנחת חינוך · סימן כ״ב, י״ב

והנה שה זה שפדה בו אם לא נתן עדיין לכהן א"י לפדות פ"ח אחר דהוי ממון כהן אך אם לקח השה אח"כ אצל הכהן יכול לפדות בו וזה מבואר במשנה בכורות ט' ע"א ופודה בו פעמים הרבה פירש"י אם חזר כהן ונתנו לישראל וכ"פ בדף ד' והר"מ לא הביא זה ועב"י סי' שכ"א הרגיש בזה על השמטת הר"מ וע"ש שכ' שבפירוש המשניות פי' בדרך אחר ומכל מקום נ"ל דהר"מ מודה לדין זה כיון דחזר ולקחו והוי ממון שלו יכול לפדות ומכל מקום צ"ע כיון דמבואר במשנה וגם ר"ח אמר בדף ד' טעם לזה ע"ש אם כן אינו פשוט וה"ל להביאו. ואני תמה על פירוש המשניות שפי' דפודה בו קאי אדלעיל ופעמים הרבה נכנס לדיר וכו' אם כן ד"ז לא נזכר במשנה דפודה בו פעמים הרבה והוא תמוה הא מבואר במשנה דף ד' להדיא דר"ח אמר דשה א' של בן לוי פטר כמה פ"ח וע"ז אמר רבא אף אנן נמי תנינא ופודה בו פעמים הרבה ור"ח טעמא דמשנה קא מפרש מ"ט פודה בו פעמים הרבה משום דשה א' של בן לוי ע"ש מבואר להדיא דהפי' במשנה דפודה בו פעמים הרבה והיאך פי' הר"מ דפעמים הרבה נכנס לדיר ולא קאי אדלעיל ותימה ג"כ על הב"י שמביא זה הפי' ולא התעורר כלום שד' רבינו הר"מ תמוהים וצ"ע. וכ"ז בודאי פ"ח פודה בשה או בשוויו ונותן לכהן אבל בס' פ"ח צריך להפריש שה ולפדות בו כדי לאפקועי האיסור מפ"ח דאבה"נ מטעם ספק ואינו נותנו לכהן ורק הוא של בעלים דס' ממונא לקולא כן מבואר בבכורות דף ט' וכ"פ שם וכן מבואר בר"מ וע"ש בר"מ דקצת ספיקות פוסק דא"צ אפילו להפריש טלה והפוסקים חולקים ע' בטור ובכ"מ ומ"ל ואין כאן מקומו להאריך. והנה רש"י פי' שם במשנה דאם יש לו שני ספק פ"ח מפריש שני שיין והם שלו ואינו יכול לפדות בשה זאח"ז והטעם אע"ג דהשה שלו מכל מקום לענין לאפקועי האיסור מהספק פ"ח ה"ל ספיקא דלמא הראשון קדוש והשה הוי לכהן וא"י לפדות עוד הפעם אבל ר"ת בתוס' דף ד' כתב דבשה אחד יכול לפדות כמה פ"ח כיון דהשה שלו יכול לפדות כ"פ ופירש דפודה פעמים הרבה אספיקות קאי ועיין בטור והר"מ אינו מביא זה ג"כ והב"י כ' הטעם כמש"ל דפי' פי' אחר במשנה על כל פנים אפשר דס"ל כרש"י ואסור לפדות אפילו ס' פ"ח בשה א' ובהגהת ש"ע מביא להלכה כדעת ר"ת ע"ש בש"ך שכ' דה"ה אם פדה בשה ס' פ"ח יכול עוד לפדות פ"ח ודאי בשה זה לשיטה זו אך ספיקות יכול לפדות כ"פ ומכל מקום צ"ע דלא חשש לדעת רש"י לענין איסור תורה דלרש"י אם פדה בו לא נפקע איסורא וצריך עיון גדול.