מנחת חינוך · סימן ב׳, ז׳

ואין הנשים וכו'. מבואר בש"ס ושו"ע דאותו ולא אותה והר"מ לא הביא זה כאן בפירוש אך ממילא נשמע שכתב החיוב על האב ועל הב"ד ועל עצמו מכלל דאין החיוב על האשה והנה התוס' הקשו ל"ל מאותו תפ"ל דהו"ל מעשהז"ג אף דאין הפסק כיון דלילה לאו זמן מילה ותירצו דאתיא אליבא דרשב"א דס"ל מילה של"ב הוא בלילה ג"כ וע"ש בקדושין ולפי זה למאי דקיימא לן כרבנן נשים בלאו הכי פטורות מחמת שהז"ג וע"כ רבנן לא דרשו האי דרשה דאותו אך במגלה ד"כ כתבו עוד תירוץ דגם לרבנן כיון שהיא עשה שיש בה כרת אפשר דנשים חייבות אף שהז"ג הגם שאין חיוב כרת אלא על הערל ולא על האב מכל מקום כיון דהעשה אלים שיש בה חיוב כרת ול"ד למצה שמחה והקהל וגם נכרתו עליה י"ג בריתות ה"א דנשים חייבות ע"כ אצטריך קרא דאותו ועיין בריטב"א שתירץ דמעשהז"ג שהוא בגופו פטורים נשים כמו סוכה ולולב אבל כאן החיוב אינו על גופו רק למול את בנו ל"ה בכלל זה שיהי' נשים פטורות ע"כ אצטריך אותו.