מנחת חינוך · סימן ב׳, ל״א

והנה במצוה הראשונה אם ביטלה ולא קיים פ"ו במה יתכפר הנפש החוטאת בתשובה לחוד כמבואר ביומא בענין ד' חלוקי כפרה עבר על עשה ועשה תשובה לא זז משם עד שמוחלין לו וכ"פ הר"מ פ"א מתשובה גם מצוה להבי' עולה דעולה מכפרת על עשה ע' זבחים ז' ח' ובר"מ פ"ג מה' מעה"ק דעל עולה מתוודה עון עשה וכו' ומצות מילה הרב והאב דאינם אלא בעשה ג"כ תשובה ועולה מכפרי' אבל ערל בעצמו שלא מל הו"ל עשה דח"כ זה תלוי לכאורה לשיטת הר"מ פ"א מה' מילה שכתב כל יום ויום בגדלותו מבטל מ"ע אבל א"ח כרת עד שימות ועיין בכסף משנה אם כן כשעושה תשובה ומל עצמו על מה שעבר לא ביטל אלא מ"ע וסגי בתשובה ולהביא עולה ועולה מכפרת על הרבה עשין עי' זבחים אם כן אף דבכל יום עבר מכל מקום עולה מכפרת וע' לשון הר"מ שכתב דא"ח כרת עד שימות והוא ערל במזיד נראה מלשונו דוקא אם הי' [מזיד] עד יום מותו אבל אם סוף ימיו הי' שוגג כגון שחלה ולא יכול למול א"ח כרת אף דתחלתו הי' מזיד דהתורה לא חייבה כרת כלל על מצוה זו עד יום מותו והוא ערל במזיד ואם בסוף הוא אנוס א"ח כרת ודמי קצת לדין המבואר באו"ח ב"י כ"ח בשם הנ"י דתחלתו מזיד וסופו אונס הוי אונס לענין תפלה ע"ש אך באמת כאן פושע הוא בכל יום ע"ש בב"י מכל מקום אפשר דהתורה לא חייבה כרת אלא במזיד בסוף אם כן אם נאנס בסוף וא"י למול ג"כ מהני תשובה וע' פ"ה מהק"פ דעת הר"מ דאם הזיד בראשון ושגג בשני חייב כרת ע"ש בכ"מ שעיקר כרת נאמר על הראשון בין אי אמרינן רגל בפ"ע הוא ובין אם השני תשלומין ע"ש בש"ס אבל כאן נראה דעת הר"מ דהתורה לא חייבה רק בסוף וא"כ תלוי אם הוא מזיד בסוף אבל דעת הראב"ד דחייב כרת בכל יום אך אם מל נפטר מכרת וכה"ד התוס' מכות די"ד ע"א ד"ה לאפוקי הני ע"ש מכל מקום נראה דבמל עצמו דעכ"פ נפטר מכרת ואפשר לומר דמ"מ כיון דעבר איסור כרת אף דנפטר אח"כ ל"מ תשובה וה"נ בעבר אח"כ דבעינן תשובה ויוה"כ ויסורים מכפרים כמבואר בר"מ פ"א מה' תשובה דאף עשה דח"כ חמור לענין דל"מ תשובה ע"ש ומכל מקום הצד הראשון נראה יותר על כל פנים לדעת הראב"ד אף אם נאנס לבסוף ולא מל מכל מקום ח"כ כי המילה הוי רק (רק) תשלומין ותיכף ח"כ ואם מל נפטר אבל בלא מל אפילו באונס חייב כמו אם הזיד ולא עשה פסח בראשון ונאנס ולא עשה בשני דגם הראב"ד מודה שם בה' ק"פ דחייב דאפילו אם תשלומין הוא מכל מקום אם לא השלים אף באונס או בשוגג חייב אם כן ה"נ אם חלה לבסוף ולא יוכל למול ורוצה לעשות תשובה אין תשובה מכפרת כי הוא מהחמורים ואפשר דעל החמורים כיון דאין תשובה מכפרת א"צ כלל להביא עולה כי אינה מעלה כלל ע' רש"י בשם הת"כ בויקרא עולה למה באה וכו' אם על ח"מ עונשן אמור מבואר דע"ז אינו מביא עולה כלל והנה העבירה הזו היא ג"כ מהג' החמורות המבואר בש"ס דשבועות דמיפר ברית וע"ש די"ג והנה להאריך בעניני חלוקי כפרה הוא ענין עמוק ובעזה"י בה' תשובה יבואר ע"נ בס"ד: