מנחת חינוך · סימן ב׳, ל׳

והנה מילה שלא בזמנה אף שאינה דוחה אפילו יום טוב מכל מקום דוחה צרעת. ע' כאן בר"מ ופ"י מה' ט"צ הטעם דעשה דל"ת דקוצץ בהרתו ע"ש במ"ל מה שמקשה על הר"מ ודין זה מובא בא"ע יו"ד גם כן כי גם בזה"ז אסור לקוץ בהרת כמבואר בר"מ ובעזה"י יבואר בדיני צרעת לקמן בפ' תזריע. והנה אי סומא חייב בפ"ו וכן במילה עיין באו"ח סי' י"ב ב"י ומג"א ורה"פ פוסקים דלא כר"י אלא סומא חייב בכל המצות ולהפוסקים כר"י דסומא פטור ה"נ פטור ממצות אלו ועתו"ס ר"ה ל"ג ד"ה הא דעתם דפטור מן התורה אבל מדרבנן מחויב כדי דלא להוי כעכו"ם וכ"כ תוס' ב"ק דפ"ג ובמגלה ע"ש ובקדושין דל"א נראה מדבריהם דפטורים אף מדרבנן אך דה"ת עניים במק"א ועשירים במק"ז דכ"כ כ"פ בר"ה וב"ק. וע' שו"ת נוב"י מן התורה חאו"ח קי"ב דעתו דלמאן דסובר סומא פטור מן המצות אף מל"ת פטור דדריש אלה החוקים וכו' ע' בב"ק דף הנ"ל והשיג על הפמ"ג בפתיחתו לאו"ח ח"ג אות כ"ט דדעתו דסומא פטור לר"י דוקא ממצות עשה אבל חייב בכל הלאוין יעו"ש ומצאתי בס' המכריע לר"י הזקן סי' ע"ח דעתו גם כן שפטור מל"ת ושם יש הג"ה מא' קדוש השיג עליו וסובר דבל"ת חייב ע"ש וזה ימים כבירים ביארתי דאף אם נאמר דפטור מכל המצות אף מלאוין מכל מקום אותן מצות שב"נ מוזהרין עליהם גם הוא חייב דאין סברא שיהיה גרע מב"נ נהי דלא נתקדש בהר סיני אבל לא נפיק מקדושת ב"נ ובב"נ פשיטא חייב הסומא גם כן דליכא גבי' קרא לפטור ואין כאן מקומו להאריך ובעזה"י פרטי הדברים יבוארו בקונטרס מיוחד אך כאן בכל מצוה אני מרמז בקיצור.