מנחת חינוך · סימן ב׳, כ״ח

הארכתי בזה לפי שראיתי במשל"מ פ"י מה' מלכים האריך וכתב דב"ק אם מל קודם שמונה או בלילה להר"מ דס"ל דגם על עשה נהרג ב"נ אם כן נהרג גם כאן ולהרמב"ן אין נהרגין גם כתב לדעת הרא"ש בשבת שנימול ת"ז אין צריך להטד"ב אם כן המצוה היא לכתחלה ובדיעבד יצא ואינו נהרג ועי"ש שהניח בצ"ע ולפי דבריו ישראל עובר בעשה וב"ק להר"מ נהרג ואני לא באתי לידי מדה זו כמ"ש שאין האיסור כלל כי ליכא חיוב מצוה כלל קודם שמונה או בלילה אך הוא גורם שלא לקיים מצוה אבל אינו גורם ביטול מצוה כי אין עליו מצוה בהגיע זמנו דאין לו ערלה רק אינו מקיים המצוה אם כן בישראל אין לעשות כן כמ"ש גבי ציצית בעידן ריתחא ע"ש אבל ב"ק אפשר אין עליו חיוב כלל להביא עצמו לידי חיוב מצוה וא"כ מותר לכתחלה לחתוך הערלה ת"ז או בלילה (וערש"י בחומש פרש' לך שכתב בפסוק בעצם היום הזה כו' ז"ל ביום ולא בלילה כו' מבואר להדיא דאברהם הי' מותר למול בלילה וצ"ע) ובהגיע הזמן אין עליו חיוב כי אין לו ערלה וגם מ"ש לדברי הרא"ש יצא בדיעבד המצוה ת"ז כבר השיג הש"א על הש"ך דכ"ע מודים דת"ז אין שום מצוה אך סובר כיון דאין לו ערלה מה ימול והטד"ב סובר הרא"ש דאין חיוב וע' רמב"ן ג"כ דדוקא בנולד מהול דיש לספק בערלה כבושה צריך הטפה או בגר דצריך לכנוס לעדת ישראל כאבותינו שנכנסו במילה כמבואר ביבמות ע"ש וגם נראה מדברי המ"ל למאן דסובר מל ת"ז צריך הטפה אם כן ביטל המצוה ולא ידעתי למה אף לדבריו יטיף עוד ד"ב אך אפשר לומר כיון דעבד מצותו לחתוך הערלה. אך לענ"ד נראה נכון כמ"ש ב"ה דת"ז או בלילה אין שום מצוה כלל וא"כ אינו עבירה כלל וכשיגיע זמנו א"ל ערלה ולהרבה שיטות א"צ כלום כי לא חל עליו מצוה ולהאומרים צריך להטד"ב אפשר דהוא דרבנן ואפילו אם נאמר דהוא מן התורה מכל מקום מצות מילה ל"ק ואין חל עליו כלל ואיני רואה שום איסור לחתוך הערלה ת"ז אם לא שגורם שלא לקיים המצוה אבל גם אינו מבטל וכמ"ש וא"צ להאריך כי בעזה"י דברינו ברורים ומה שמבואר בשו"ע יו"ד סי' רס"ד תינוק שהוצרכו למולו מפני הסכנה והוא מתשובת הרשב"א נראה דאורחי' דמלתא נקט דאין דרך ב"י לבטל קיום המצוה כמו ציצית שכל ישראל מלובשים בבגד ציצית אבל שיהיו לאו הבמ"ע וב"ק יהיו נהרגים ע"ז א"נ כלל וכמ"ש וכנלע"ד ב"ה נכון.