גם נלע"ד אם אמרינן דבכ"ע הוי מתקן אף דצריך הטד"ב אפשר לומר אם עבר במזיד ומל שלא בזמנו בשבת לדעת הר"מ בשוחט בשבת דהוי מרשיע דבכל רגע מחלל שבת ע"ש והדברים עתיקין אם כן ה"נ נעשה רשע ורשע שמל מבואר בש"ע לקצת שיטות דהוי כעכו"ם וצריך להטיף ד"ב אך אם נימא כיון דצריך להטד"ב ל"ה מתקן אם כן ל"ה מרשיע דלא חילל שבת כלל אם כן צ"ע הדין כאן אם נאמר דצריך להטד"ב אם כן ל"ה מרשיע כלל ומילתו כשרה וא"צ להטיף ואם נאמר דמילתו כשרה וא"צ להטד"ב הדר ה"ל מרשיע וצריך להטיף ובאמת כיון דצריך להטיף אם כן מילתו כשרה ותלוי זב"ז ותרתי דסתרי אהדדי וצ"ע גם אפ"ל אם מל בשבת שלא בזמנו הוי מהב"ע ולאותן שיטות דס"ל מהב"ע מן התורה אינו יוצא אם כן ה"ל כנימול בפסול וצריך להטד"ב ואפילו לשיטת התוס' דרק מדרבנן לא יצא מכל מקום מדרבנן צריך להטד"ב כאילו נימול בלילה וכדומה לאותן שיטות וצ"ע.
מנחת חינוך · סימן ב׳, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.