ונראה פשוט דגר שבא להתגייר אינו רשאי למול בעצמו כי אכתי עכו"ם הוא כ"ז שלא טבל. אך לשיטת הפוסקים בה' גרים דטבילה ואחר כך מילה נמי מהני בגר אם טבל מקודם אפשר דרשאי למול בעצמו או אם עבר ומל א"צ להטד"ב אף שהוא עדיין עכו"ם מכל מקום מילתו וגירותו באים כאחד וכה"ג מצינו כ"פ בש"ס כנלע"ד. ולפי זה אם גר מל את עצמו צריך לברך ברכת המילה אחר המילה כגר דמברך אחר הטבילה דאכתי גברא ל"ח ע' סימן רס"ח ותוס' פסחים ח' ויו"ד סימן ר' דיש סוברין דעל כל הטבילות מברכין אחר כך ולא קודם לעשייתן משום טבילת גר דא"י לברך קודם הטבילה דעדיין עכו"ם הוא אם כן לפ"ז היה לנו לתקן גם ברכת המילה אחר המילה אטו מילת הגר לאחר שטבל דמברך אח"כ אך יש לחלק ואין להאריך:
מנחת חינוך · סימן ב׳, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.