מנחת חינוך · סימן ב׳, י״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וב"נ פטור כמבואר בפד"מ בסנהדרין למסקנא דרחמנא אהדר' רק לזרע אברהם והיינו דוקא בני יעקב דזרע ישמעאל וזרע עשו לא נקראו זרע אברהם כדילפינן שם מקראי ומבואר בר"מ פ"י מה' מלכים ה"ו אך מבואר שם בש"ס דנ"ט דמקשה הש"ס אלא מעתה בני קטורה לא לחייבי האמר ריב"א ואיתימא ריב"ח את בריתי הפר לרבות בני קטורה ובזה מחולקים רש"י והר"מ דעת רש"י דב"ק לא נתחייבו רק הבנים עצמם שנולדו לאאע"ה אבל זרעם אחריהם לא נתחייבו במילה ע"כ האידנא ב"ק פטורים וד' הר"מ דב"ק חייבים במילה בשמיני כישראל כל ב"ק לדורות עולם וז"ל הר"מ שם ה"ח אמרו חכמים שב"ק חייבים במילה והואיל ונתערבו האידנא בני ישמעאל בב"ק כולם חייבים במילה בשמיני ואין נהרגין עליה עכ"ל. והנה הא דכתב הר"מ שם דב"ק אין נהרגין כ' הכסף משנה דעל ז' מצות נהרגין ולא יותר ועי' ש"א סמ"ט האריך לפלפל בזה ואין כאן מקומו לפלפל באריכות ולבסוף הקשה קושיא עצומה על הר"מ הא מבואר בש"ס כ"פ ובר"מ פי"ב מהא"ב דהאידנא כל פס"ק כגון עמוני ומואבי מותרים לבא בקהל כי סנחריב בלבל את כל האומות ומאן דפריש מר"פ וכ"פ בש"ע אה"ע סי' ד' אם כן האידנא כל האומות פטורים מלמול דאזלינן ב"ר וזה עיקר יסודו שפטר האידנא הגרים הנמצאים במדינתינו והנה אין כוונתו בקושייתו לומר כיון דנתערבו בני קטורה בבני ישמעאל ובני ישמעאל הם הרוב על כן יהיו פטורים דמנא ידע זה אדרבא הם הרוב שנולדו מאברהם ובניהם רובא נגד בני ישמעאל אך קושיתו הוא דשום אומה ולשון אינה יושבת במקומה רק נתערבו חוץ ממצרי שיש שיטות בזה כיון שהכתוב נתן קצבה כמו שמבואר להדיא דסנחריב עלה ובלבל את כל האומות אם כן בני ישמעאל ובני קטורה כולם נתערבו יחד עם שאר האומות והם המיעוט נגד שבעים אומות ולמה לא נלך בתר רובא שיהיו פטורים כמו לענין פסק"ה וז"פ.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.