מנחת חינוך · סימן י״ט, ה׳

והנה אפ"ל כמו דאמ"ה אם חלקו בחוץ פטור כיון דחידוש דעצמות וגידין מצטרפין אם כן אין לך בו אלא חידושו דוקא אי אכלו בב"א אבל בכא"פ אינו מצטרף ע' סוף גה"נ ובפרמ"ג סי' מ"ה דגם בגה"נ דחידוש הוא דאין בגידין בנ"ט והתורה אסרתו ג"כ דינא הכי ע"ש אם כן כאן נמי באכל חמץ שנפסל מאכילת אדם או שאור דא"ר לאכילה אף דהתורה חייבה אותו מכל מקום חידוש הוא אם כן דוק' בב"א אבל חלקו בחוץ פטור ע"ל מצות גה"נ ולקמן הקשתי ע"ז קושיא עצומה דבזבחים מבואר להדי' כיון דחידוש הוא אפילו ביותר מכא"פ מצטרף ועמש"ש. על כל פנים לפי פסק הר"מ אם כן בשאור ג"כ דינא הכי דחלקו בחוץ פטור כמו בגה"נ ועפמ"ג שם שכ' דאפשר גבי גה"נ ג"כ ח"ש מותר דל"ח לאצטרופי היינו כא"פ כיון דאינו חייב בכא"פ דחלקו פטור ע"ש אם כן ה"נ בשאור או בחמץ שנפסד כיון דחלקו פטור ח"ש מותר ובזה י"ל הר"מ שכתב כאן גבי חמץ דח"ש אסור מלא יאכל ותמהו הא בכל איסורין ח"ש אסור ולפמ"ש צריך הריבוי בשאור או חמץ שנפסד דל"ש חזי לאצטרופי ע"כ כתבה התור' לא יאכל לאסור ח"ש ובעזה"י עוד יתבארו הדברי' במקומות מפוזרים. וחמץ בפסח אסור בהנאה ג"כ ואם לוקין על הנאה עמ"ל פ"ה מיסה"ת ומובא לעיל בחיבורינו ואין כאן מקומו להאריך. וכבר ידעת מה שפלפלו האחרונים בלאו דב"י אם ח"ש אסור מן התורה ועמש"ל בעזה"י נ"ל דזה דוק' אם נאמר דחמץ שוה לשאר איסורין דח"ש אסור מן התורה מטעם חזי לאצטרופי אם כן בחמץ לענין ב"י ל"ש חל"א כמ"ש שאג"א אם כן אין אסור מן התורה או דוק' באיסורי אכילה כסברת הח"צ אבל לדעת הר"מ דהתורה כתבה כאן דח"ש אסור וכתבנו אף דל"ח לאצטרופי דגזירת הכתוב הוא וכ"כ בצל"ח לענין שביעי של פסח דאכל קודם הלילה ח"ש דלחל"א מכל מקום אסרה תורה בחמץ או איזה תי' אחר על כל פנים כאן גזירת הכתוב היא אם כן לדידן דקיימא לן כב"ה דזה וזה בכזית והטעם דילפינן ביעור מאכילה ע' בביצה אם כן גם לענין ח"ש ילפי' ג"כ ביעור מאכילה כמו אכילה ח"ש אסור אף דל"ש חל"א ככל האיסורין כמ"ש ומכל מקום גזירת הכתוב הוא אם כן לענין ב"י ג"כ בשלמא אי אמרינן חמץ שוה לשאר איסורין אם כן האכילה רק מצד הסבר' כמו שאר איסורין או משום דחל"א או לשאר טעמי' אם כן ל"ש לאקושי ב"י לאכיל' כי בב"י ל"ש סברה הנ"ל אבל להר"מ דכאן כתבה התורה מפורש עכצ"ל דלא ילפינן מעלמ' רק גזירת הכתוב הוא אעפ"י דל"ש סבר' הנ"ל ובפרט לפמ"ש דל"ש ס' חל"א אם כן גם לענין ב"י כיון דילפינן ביעור מאכילה שוה לגמרי לאכילה אע"ג דל"ש סברה הנ"ל מכל מקום אסור כמו אכילה וילפינן לגמרי ביעור מאכילה כנלע"ד דוק בשכלך.