וע' בס' ט"א שהוכיח דשנה זו גבי בכור הוא משעה לשעה ולא מיום ליום כמו בכל מקום דרך משל אם נולד באמצע יום ר"ח ניסן תיכף בכניסת ליל ר"ח ניסן הבא ה"ל שנה אבל כאן אין השנה מסיימת אלא באמצע היום בשעה זו שנולד ע"ש שה"ר. ושנה זו של בכור אם הוא תם מונין השנה משעה שנראה להרצאה דהיינו יום השמיני ובכור בע"מ אם נולד במומו מונין לו משעה שנולד ודוקא בידוע שכלו לו חדשיו אבל באם א"י שכלו חדשיו כיון דל"ח לאכילה עד יום השמיני שיצא מידי ספק נפל מונין השנה ג"כ מיום השמיני כן נתבאר במס' ר"ה וכ"פ הר"מ ועלח"מ וש"ך סי' ש"ו ובטו"א הקשה דאפילו בלא ידוע שכלו לו חדשיו כיון דמה"ת ראוי לאכילה דרוב יולדות בני קיימא ע' בראשונים ויו"ד סי' ט"ו אם כן נהי דמדרבנן אסור באכיל' מכל מקום דוק' להחמיר אבל מנלן להקל על דברי תורה כיון דמה"ת נשלם השנה מיום שנולד וע"ש שהוכיח מזה דבע"מ אינו בעשה לאכול תוך שנה כהפוסקי' שהבאתי לעיל אך במהרי"ט הוכיח בראיות דבע"מ ג"כ הוא מן התורה לאכול בתוך שנה ועמד ג"כ בקושיא הנ"ל. וגוף ד"ז אי ס' נפל מן התורה דעת תוס' דהוא דרבנן דאזלינן בתר רובא ומהר"מ נראה דהוא סד"א אך מכל מקום קשה לשיטתו דהוא ס"ל סד"א מדרבנן לחומרא אם כן ראוי לאכילה מיום שנולד וע' מהריט"א וספר פרי תבואה להגאון ר"ז מרגליות שם בתוך התשובות סי' ב' ג'.
מנחת חינוך · סימן י״ח, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
