והנה בכור תם אסור להשהות שנה חוץ מה שעובר על עשה דשנה בשנה עוד עובר על בל תאחר ע' בר"ה ולשיטת הר"מ להלכה לא משכחת שנה בלא רגלים דלא בעינן רגלים כסדרן וגם צריך שנה תמימה ואם נתעברה נתעברה לו כאחרים דאין בין עצרת לעצרת אלא ד' ימים ער"ה ובכל יום ויום עוברים וגם על ב"ת ע' בסוגי' שם ובעשה זו דעת בעה"מ דא"ע אלא בכל שנה ע"ש והנה בש"ס שם מבואר דכל הקדשים שוה לבכור לענין זה ג"כ לענין העשה והר"מ פי"ד מה' מעה"ק שכתב שם דין דב"ת ברגלים ולא הביא ד"ז דעובר ג"כ בעשה אם עבר עליו שנה ואפשר כיון דאין רגלים אם כן ממילא עבר על הלאו וגם נ"מ כ"כ כיון דלא משכחת לה שנה בלא על העשה דובאת והבאת, אך כאן פ"א הי"ג ז"ל עבר ואיחר הבכור לאחר שנתו אף על פי דעובר בל"ת וכו' ובוודאי הכוונה מחמת בל תאחר דלפני זה הוי רק עשה וב"ת הוא ברגלים וממילא עברו עליו ג' רגלים ע"כ עובר בלאו אך באמת הר"מ לא פסק כאחרים ע' ה' קידוש החודש ועפ"א מה' חו"מ בלחם משנה שם על כל פנים מבואר מהש"ס דאין הלכה כאחרים אם כן להר"מ משכחת לה שנה בלא רגלים כיון דעצרת פעמים וא"ו פעמים זיי"ן ע"ש בר"ה אם כן צ"ע למה לא הביא הר"מ בה' מעה"ק ד"ז דמשכחת לה בלא רגלים על כל פנים הי' צריך להביאו שעובר בעשה ואע"פ דבלאו הכי ברגל א' עובר בעשה מכל מקום נ"מ אם חלה ברגל או באיזה ענין שהבעלים פטורים מן הראי' דליכא עשה דרגל א' ע"ש בסוגיא דר"ה אבל עשה זו דשנה עוברים וגם כאן היאך כ' סתם דעובר בלאו כיון דמשכחת לה שנה בלא רגלים אם כן משכחת לה דעבר שנה ולא עבר רק בעשה ואך באמת אפ"ל כפשטא דהש"ס בר"ה כיון שעובר עליו שנה עובר בב"ת אף דאינו אלא עשה מכל מקום מבואר שם לפ"ז דר"מ סובר דרגל א' עובר בלאו כיון דרחמנא אמר אייתי ולא אייתי ממילא קם לי' בב"ת ונהי דפסקינן דלא כוותי' אפשר דוקא לענין רגלים דנפקא לן מקראי אבל לענין שנה כיון דרחמנא אמר אייתי ממילא קם בב"ת אם כן כאן כוונת הר"מ דבשנה לחוד עובר על ב"ת ושם בה' מעה"ק סמך עמ"ש כאן כי עיקר ד"ז דשנה כתיב בתורה גבי בכור לפני שנה בשנה על כל פנים גבי בכור תם הן ברגלים והן בשנה בלא רגלים עוברים על לאו דב"ת וכן אם הבכור חלה ברגלים עוברים בשנה עיין סוגיא דב"ת והענין ארוך מאוד ע"ש ובפ"י ובטו"א ואין דרכי להאריך במה שהאריכו האחרונים. קיצור הדבר דבבכור הן ברגלים בג' רגלים או שנה בלא רגלים אם אמרינן דלא כאחרים עוברים בב"ת או אפשר בעשה ונ"מ אם הי' הבכור חולה ברגלים או יורש דא"ע עב"ת כמבואר פי"ג מה' מעה"ק ובש"ס ר"ה מכל מקום מחמת לאו זה או עשה דשנה בשנה עוברים בכל ענין וכ"ז בבכור תם דראוי למקדש אבל בכור בע"מ דנשחט במדינה א"ע עב"ת דרגלים וכן מחמת שנה בשנה כמש"ל כיון דרחמנא אמר דאייתי ממילא עוברין בב"ת דל"ש זה כיון דנאכל בכ"מ רק מכל מקום עשה הוא דנאכל בתוך שנה וגם הישראל א"ע בל"ת באינו נותנו לכהן ע' תוס' בר"ה רק עשה זו דשנה בשנה ועיין במהרי"ט אלגאזי ולקמן מצות ב"ת מבואר בארוכה וקצת מדברים שכתבתי מצאתי בספרים הנ"ל.
מנחת חינוך · סימן י״ח, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
