מנחת חינוך · סימן י״ח, כ״ט

ואם בהמה שנגמר דינה לסקיל' וילדה בכור אם נאמר כהתוספתא דבהמת הפקר פטורה מן הבכורה אם כן כיון דבהמה אסור' בהנאה הו"ל הפקר כמבואר בכריתות שור הנסקל שהוזמו עדיו כל הקודם זכה וכן חמץ חידוש הוא דעשאו הכתוב וכו' אם כן כאן פטורה מן הבכורה. אך דעת הריטב"א דאה"נ יש להם בעלים. וכבר הבאתי בחיבורי זה כ"פ אם כן אינו הפקר וחייב בבכורה אף להתוספתא אך אפשר כיון דל"ל בה היתר אכיל' ל"ח שלו והארכתי בענינים אלו בח"ז כ"פ. ועקצוה"ח סי' ת"ה כתב דאה"נ אית ליה בעלים רק דאינו ברשותו אבל בהוזמו עדיו דבאמת למפרע מותר בהנאה הוי לי' הפקר. אך באה"נ ל"ש הפקר דאין אדם מפקיר דבר שאינו ברשותו אם כן בכה"ג בהוזמו עדיו הו"ל הפקר וילדה בכור תלוי לפי התוספתא פטורה מבכור' ולפמ"ש דנראה דעת הפוסקים דהפקר חייבת בבכורה אם כן ה"נ חייבת עיין לעיל. ואם נאמר דבהמת הפקר הבכור קדוש אם הוא תם צ"ע אם ישראל זכה בו אם מצוה עליו ליתנו להקריבו ולעבור על ב"ת בג' רגלים או בשנה כמש"ל דאפשר דלא יוכל לזכות בה כלל כמבואר בד"מ דבכור תם דעומד להקרבה א"י למכור עפ"א ובפרט למ"ש דמת"כ מ"ג הוא ע' ב"ק אם כן ל"ש לזכות בו כי הוא מ"ג ואינו הפקר. ואפשר אם נאמר דבכור טוה"נ לבעלים ע"ל אפשר דיכול לזכות הטוה"נ מהפקר וגם זה צ"ע אם טוה"נ יכול לזכות דטוה"נ אינו ממון אפילו בירושה עח"מ וגם אם הוא בכור בע"מ אף דממון כהן הוא מכל מקום כ"ז שלא בא ליד כהן ל"ה ממון בעלים ול"ש לומר שיוכל לזכות מן הפקר וגם בכור תם בזה"ז צריך קצת עיון וכ"ז יש לחקור ולפלפל וצריך קונטרס מיוחד ואין כאן מקומו ולענין טוה"נ עשאג"א ה' חו"מ ומק"ח תל"א דיני בדיקה וביטול ואין כאן מקומו: