מנחת חינוך · סימן י״ח, כ״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

עוד ארשום לך קצת דינים מדיני המצוה שינתן לכהן הן תם והכהן מקריב אותו והן בע"מ ינתן לכהן והכהן אוכל והוא מתנות כהונה. וער"מ פ"א מביכורי' דצריך ליתן לכהן ולא לכהנת ע"ש הטעם כיון דצריך להקריבו. ועמ"ל כ' שדעת הר"מ דאפילו בע"מ ג"כ דוקא לכהן ולא לכהנת. וכ"כ הרא"ש והטור סי' ש"ו ולפי זה אם בת כהן יש לה בכור צריכה ג"כ ליתן לכהן אפילו אם הבכור בע"מ כי גם נשים מחויבות במצו' זו. וצריך ליתן לכהן איש ואם כהן טמטום יש לו בכור א"צ ליתן לכהן מס' ואם תפסו כהן תלוי בשיטות דתקפו כהן ועי' יו"ד סי' ס"א במתנות כהונה. וכהן אנדרוגינוס תלוי בשיטות אלו אם הוא ודאי זכר או חצי זכר כדעת הראב"ד אם כן א"צ ליתנו בוודאי ולשיטות רוב הראשונים דהוא ספק אם כן מס' א"צ ליתנו ואי תפס כהן תלוי בשיטות הנ"ל. ונותן אפילו לכהן בע"מ כי במת"כ דא"צ להקריבו בע"מ ותם שוה אך לחלל אין נותנים כי לאו כהן הוא עיו"ד סי' ס"א. ולענין אם רוצה ליתן לכהן חרש שוטה וקטן עח"מ סי' רמ"ג בס' קצה"ח מה שהביא בשם הפר"ח ופלפל בזה דלכאורה זוכה הכהן קטן דדעת אחרת מקנה אותו ומבואר ביבמות דחרש שוטה וקטן אין חולקין להם תרומה על הגורן אבל משגרין לבתיהם ומזה הביא הפר"ח ראי' דזוכה בכל מת"כ מטעם ד"א מקנה קטן זוכה. וע"ש בקצוה"ח הקשה ע"ז דהא חו"ש אין זוכים אפילו בד"א מקנה כמבואר שם בח"מ אם כן אמאי נותנים להם תרומה ועוד כיון דטוה"נ אינו ממון ל"ה ד"א מקנה כמבואר במרדכי פ"ק דב"מ ע"כ כתב הוא טעם כיון דהתורה זכתה לכהנים המתנות הו"ל כירושה ובשכר פעולה חלף עבודתם כמ"ש תוס' סנהדרין פ' בן סורר. ועוד כתב כיון דנתינה בע"כ שמה נתינה לפטור מחיובו כמבואר ברשב"א אם כן נפטר הנותן מחיובו אפילו בלא דעת הכהן ומפלפל בזה בענין סמיכת דעת גבי מת"כ והעניני' עמוקים מאד ובאתי רק להזכיר. ואם נתן לכהן טומטום מספק לא יצא דלמא הוא אשה ואם מוציאין מידו אין כאן מקומו להאריך. ואם נתן לכהן אנדרוגינוס תלוי בשיטות אם נאמר דודאי זכר יצאו הבעלים ידי נתינה ואי אמרינן דיש לו חלק זכרות והוא ח"ז ג"כ הבעלים יוצאין כיון דעכ"פ זכר הוא ואי אמרינן דהוא ס' לא יצאו הבעלים מספק. ואם א' חצי כהן וחצי ישראל וכבר ציירנו בח"ז כ"פ כגון שבא על ח"ש וחב"ח והוליד ממנה בת דהבת מצד חלק שפחה הולד אחר האם וחציו שפחה ומצד הב"ח הבת אחר האב והיא ישראלית ומותרת אפילו לכהן דגיורת שאבי' מישראל מותרת לכהן ע' אה"ע סי' ד' וסי' ז' ואח"כ בא כהן על הבת והוליד בן מצד חלק השפחה הולד הוא עבד ומצד חלק הב"ח הוולד אזל בתר אביו והוא כהן אם כן אם יש לו בכור וכגון ששחררו רבו חלק העבדות אם כן הוא חצי ישראל דהיינו גר וחצי כהן אם כן אם יש לו בכור תם בודאי הוא אינו מקריבו מצד חלק זרות שיש לו וגם אינו אוכל מחמת חלק הזרות אבל אם יש לו בכור בע"מ בודאי א"צ ליתן לכהן אחר כי הוא חצי כהן והחצי חלק זרות ג"כ מותר לאכול בכור בע"מ אם כן א"צ ליתנו וגם ישראל יכול ליתן לו כי הוא כהן גמור החצי שלו ומ"ל חצי ומ"ל כולה בודאי יצא ישראל ידי נתינה ובענינים אלו כתבתי לקמן כ"פ.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.