וענין המומין וכו' ואיזה מום קבוע וכו'. דברים אלו מבוארים באריכות בר"מ הא"מ והחילוק שמום קבוע נשחט בכ"מ ומום עובר לא נשחט במדינה ולא במקדש וע"ש בר"מ ולקמן בפ' אמור בחיבור זה שתלי"ת קצת הארכתי בעניני המומין. ובהא"מ מבואר שהרובע והנרבע והמית האדם עפ"י הבעלים או על פי ע"א והנעבד והמוקצה כולם לא נקרבים על המזבח ולא נפדים וכ"כ הר"מ כאן פ"ב גבי בכור דכל אלו ירעו עד שיפול בהם מום קבוע ועיין במהריט"א שהאריך דהא מבואר בזבחים דמוקצה ונעבד ל"ש אחר הקדש דאין אדם אוסר דשא"ש רק לריה"ג דסובר קדשים קלים מ"ב ע"ש בדקי"ד. והר"מ איך דעתו אי כריה"ג או לא עפ"ד דמעילה דין ח' במשל"מ פלפל בד' הר"מ דפעמים פוסק כריה"ג ופעמים אינו פוסק כוותיה ובפ"ד מהא"מ פסק הר"מ דנעבד שייך אפילו לאחר הקדש אך מוקצה ל"ש אחר הקדש דאין אדם אוסר דשא"ש:
מנחת חינוך · סימן י״ח, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
