והנה דעת הר"מ דסובר דא"י למול ולהטביל עבד בע"כ ע"כ כרבנן שם ועבד איש כדשמואל דמפקיר עבדו א"צ גט שחרור ובאמת הר"מ סובר פ"ח מה' עבדים דמפקיר עבדו צריך ג"ש עייש"ש עמד בזה ולהאריך בענינים אלו צריך קונטרס מיוחד ואין כאן מקומו. עוד מבואר בר"מ דטבילת אמהותיו לשם עבדות מעכבתו וד"ז מפי הקבלה שהטבילה לשפחות כמילה לעבדים וע' ראב"ד ובהגה"ה שם והוא מהתוספתא ומבואר בדבריו דגבי עבדים כ' דמילה מעכב וגבי השפחו' כתב שהטבילה מעכב וידוע ביבמות ובר"מ ה' עבדים דעבד הוא בכלל גר דאינו נכנס לכלל עבדות רק במילה וטבילה שיהי' נתחייב במצות כעבד ועיו"ד סי' קכ"ד מכל מקום א"מ הטבילה גבי עבדים אעפ"י שלא נכנס עדיין לכלל ישראל ואע"ג דמצוה עליו להטבילו לעבדות מכל מקום א"מ דלא מצינו בתורה דמצוה עליו להטבילו ע"ש בתוס' יבמות דעבד ערל אסור לקיימו מטעם דהקב"ה אמר לאברהם המול ימול וכו' אם כן טבילה לא מצינו אם כן לפ"ז למה יעכב הטבילה של שפחות עכצ"ל דגזירת הכתוב הוא כמבואר בר"מ וד"ז מהקבלה שטבילה לשפחות הוי כמילה לעבדים והיינו כמו מילה לעבדים שמוטל על האדון למול כ"ה טבילה לשפחות אע"ג דאין מוטל על האדון וטבילה לעבדים א"מ דאינו מבואר שיעכב רק טבילה לשפחות הוא גזה"כ. אבל אפילו מילה כ"ה שאינו מוטל על האדון נראה דאינו מעכב דכמו זר נחשב וכ"כ הר"מ אח"כ אבל קטן אין מילת עבדיו ולא טבילת שפחותיו מעכבין נקט גבי עבדים מילה וגבי שפחות טבילה נראה דגבי עבדים הטבילה א"מ ועכצ"ל שהוא גזה"כ.
מנחת חינוך · סימן י״ז, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
