והנה מבואר שם ביבמות ופסק הר"מ פ"ז מה' תרומות דמשוך צריך שימול מדרבנן ואסור לאכול בתרומ' מד"ס נראה דכאן ודאי עושה הפסח דלא העמידו דבריהם במקום כרת ע' פסחים צ"ב דערל הזאה ואיזמל העמידו דבריה' והרב' ד"ס חשיב שם דלא העמידו דבריהם וערל מבואר שם דהיינו עכו"ם שמל ע"ש וער"מ פ"ו מהק"פ דנ"ט לזה למה העמידו דבריה' ע"ש אם כן כאן כיון דהוי רק מדרבנן ול"ש הטעם הנ"ל בודאי לא העמידו דבריה' במקום כרת ומקריב הפסח ואוכל כנלע"ד פשוט. ואם נולד מהול ונמשכה ערלתו עט"ז ה' מילה נסתפק דאפשר דצריך למול מן התורה ועמ"ש שם ב"ה ושייך גם לכאן וגם הר"מ ה' תרומות סובר דנולד מהול אוכל בתרומה וע"ש שתמהתי ע"ד כיון דהר"מ עצמו פסק בה' מילה דנולד מהול צריך להטיף ממנו ד"ב אם כן הוי ס' ערלה כבושה ולמה יאכל וגם בנחתכה ערלה וצריך הטד"ב או שנימולו קודם זמנם בלא ניטוף ד"ב מה דינם לענין תרומה וה"ה כאן וא"צ לכפול. ואנדרוגינוס ואם אינו מהול להר"מ דהוי ס' נקבה אם כן אין לוקין ויש סוברין דהוי ודאי זכר ע"ל מצוה א' הבאתי השיטות בזה אם כן לוקין אם לא נימול והנה לכאורה כיון דכתיב כל ערל לא יאכל לפ"מ שפסקינן כר"א כ"מ דכתיב לא יאכל ל"ת וכו' איסור הנאה במשמע אם כן אבה"נ ואם קידש בחלקו אשה מבני החבורה תלוי בס' של המ"ל אם מקודשת כיון דלדידי' אסור בהנא' לאו קידושין נינהו ולשיטת התוס' דקדשים קלים חלק הבעלים הוי ממון בעלים והובא לעיל אך כאן הוא אה"נ אך הי' יכול הש"ס למצוא נ"מ בין חזקי' ור"א בפסחים דמקשה שם הש"ס ע"ל במצות הקודמות מ"ש בזה בעזה"י. והנה לענין אכילת כזית וכא"פ וח"ש אסור מן התורה וחייבים על הנאת גרון הכל כמו כל הלאוין של מאכל איסור והדינים ע"ל מצות גה"נ וכ"ד וגם לענין אם אכל שלכד"א כשאר לאוין שבתורה.
מנחת חינוך · סימן י״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
