מנחת חינוך · סימן י״ז, א׳

שלא יאכל וכו'. דינים אלו ע' פסחים ויבמות פ' הערל ור"מ פ"ט מהק"פ ולעיל מצוה ב' ולקמן מצוה רפ"ב ומשם תלמוד לכאן והם נשנו ראשונה אך אכתוב קצת בקיצור ומחודשים בעזה"י הנה הרהמ"ח כ' דלאו זה הוא גם כן בערל שמתו אחיו מחמת מילה וכן הכסף משנה כאן ובה' תרומות פ"ז לענין ערל עצמו סתם וכתב דערל אסור לאכול נראה דבכ"ע אף שמתו אחיו מחמת מילה דא"צ למול וה"ה כ"ה דאיכ' סכנה למול מכל מקום עובר בלאו הן בפסח הן בתרומה והוא שיטת רש"י ר"פ הערל והתוס' הסכימו עמו וע' זבחים ט"ז וד' כ"ב ותוס' שם וחגיגה ד' ע"ב וגם הרשב"א בחידושיו הסכים לזה אבל התוס' זבחים וחגיגה מביאים דעת ר"ת דדוק' אי הוא מתירא למול אבל במתו אחיו מחמת מילה דאינו רשאי למול או באיזה ענין שאינו רשאי למול מחמת סכנה רשאי לאכול פסח ותרומה ואין לו דין ערל ע"ש ושם כתבתי דאף לדעת ר"ת דוקא אם לא יצא לשעה הראוי למול כגון שמתו אחיו מכל מקום או חלה קודם יום שמיני אבל אם הי' שעה שראוי למול ואח"ז חלה ודאי גם ר"ת מודה דאינו אוכל והבאתי ראי' לזה דאל"ה אם כן כל כהן ערל יאכל תרומה בלילה לדעת ר"ת כי בלילה אין זמן למול ולדחוק ולחלק בין שהוא אינו ראוי כגון שהוא חולה ובין שהז"ג כגון בלילה אין סברא לחלק ע"ש ובפרט למה נשווי פלוגת' רחוקה בין רש"י לר"ת אלא נ' דוק' בלא הגיע עוד שעה שראוי למול אבל אם יצא בשעה הראוי למול ואח"כ חלה מודה ר"ת דאסור בפסח ובתרומה וכן לשיטת רש"י לענין מילת זכריו ועבדיו כמש"ל בעזה"י. והנה טומטום מבואר בש"ס להדי' שם ביבמות דאינו אוכל בתרומה משום ספק ערל וכ"פ הר"מ בתרומות שם וכן לענין קדשים פ"י מה' מעה"ק ובודאי אין לוקין דהוא רק ס' וכאן נמי אף דאינו מבואר בר"מ מכל מקום הוא פשוט לדעתו וסמך עמ"ש שם וע"ל הקשיתי על המאור בשבת דחיישינן לנולד מהול דהוי מיעוט' אם כן כיון דנולד כשהוא מהול אוכל ע"ש בש"ס אם כן טומטום אמאי אינו אוכל נימא סמוך מיעוט' דנולד מהול למחצה נקבות וה"ל רובא דמותרים לאכול הן תרומה והן פסח ומה שפלפלתי בזה שייך לכאן ג"כ וכן מאי דין טומטום שביציו מבחוץ דלאביי שם ביבמות הוי ודאי ערל והר"מ ה' תרומות השמיט זה וע"ש בכ"מ ולחם משנה ומ"ל ותלי"ת פלפלתי בזה ע"ש דברים נפלאים בעזה"י.