מנחת חינוך · סימן י״ז, י״ד

והנה כל החייבי' במצות חייבים בעשה זו וטומטום חוץ שהוא אסור לאכול דאינו נימול ועובר מס' ה"ה אם היו עבדיו ערלים מעכבים אותו ועובר בעשה ודאי דגם האשה מעכבת מילת עבדי' כאשר הארכתי לעיל. ואנדרוגינוס הנימול דמותר לעשות ולאכול מכל מקום מילת עבדיו מעכבים אף מילת זכריו אי אמרינן אנדרוגינוס יכול להוליד כשיטת תוס' יבמות ע"ל מצוה א' אפ"ל דאסור בפסח רק מס' דלמא היא אשה אף שהוליד מכל מקום אינו מוציא מכלל אנדרוגינוס לשיטות אלו ונשים אפשר אין מילת בניהם מעכבת כיון דאינה חייבת למול בנה ודוק' עבדים דאפשר דגם אשה מצווה למול עבדים עמש"ל מצוה זו ומצות מילה ולעורר באתי. והנה כ' לעיל דקטן סובר הר"מ דמיעטה התורה בפירוש אם כן מותר להאכילו אם יש לו עבדים ערלים אך חו"ש אינם נתמעטו מכתוב הזה ע"כ הדין ככל איסורי תורה דאין ב"ד מצווים להפרישו אך אסור להאכילם בידים אם יש להם בנים או עבדים כנלע"ד ב"ה. ועיין מגן אברהם סי' רמ"ט וסי' שמ"ג יש סוברים דאיסור עשה מותר להאכיל בידים ודוקא איסור לאו אסור אפ"ל דלאו הבמ"ע הוי לאו לענין זה ויבואר לקמן ב"ה ואין כאן מקומו וצריך ביאור מיוחד לע"ד לברר וללבן. ואם יש לו זכר טומטום או עבד אין מעכב את הבעלים כיון דא"ר למול ע' יבמות ור"ם ואם יש לו אנדרוגינוס מעכב מס' שמא זכר הוא עד שימול אותו. ואפ"ל דגדול ערל שיאכל הפסח חוץ שעובר בל"ת דכל ערל וכו' נוסף לזה עובר על עשה ג"כ דומלתה כיון דמוטל על עצמו שימול לא גרע ממילת בניו ועבדיו דעובר בעשה ודעת ר' אליעזר במכילתא מובא בתוס' יבמות וברש"י בחומש דאין מילת העבד מעכב את האדון ודריש ומלתה וכו' היינו העבד ואע"ג דכתיב כל ערל מכל מקום כתבו התוספות גם כן לעבור בעשה ה"ה לדידן בערל עצמו עובר גם כן על עשה נוסף על ל"ת ויש נפקא מינה כמבואר כמה פעמים בח"ז. ואם א' קנה מחבירו עבד שאינו נימול בקנין אגב עח"מ סי' ר"ב ובב"ק או במשיכה דהוי ג"כ קנין דרבנן דעבד נקנה במשיכה אי מעכב את האדון מפסח זה תלוי אם ע"י דרבנן נעשה דאורייתא ע' אהע"ז כ"ח ולעיל בחיבורינו. אם כן אם נימא דמה"ת הוי של הקונה אם כן מעכב את הקונה ולא את המוכר ואם נימא דע"י קנין דרבנן לא נעשה שלו מן התורה ודאי אינו מעכב את הקונה דמה"ת אינו שלו וחז"ל לא העמידו דבריהם במקום פסח אך להמוכר כיון דהוי שלו מן התורה מעכב את המוכר אך אפ"ל דעכ"פ המוכר א"י להשתמש בו דמדרבנן אינו שלו על כל פנים לא הוי עבד איש לשיטת הירושלמי דגם מעוכב ג"ש אף דצריך ג"ש מכל מקום לא מיקרי עבד איש אם כן ה"נ הו"ל כמו הפקירו ויש עוד להאריך בזה ובכמה ענינים במצוה זו אך במצוה זו הפסקתי בין הפרקים כי עברו ימים שהי' יסורים של ביטול תורה השי"ת ינחמני וישמחני ויגמור עלי עוד לברר היטב ובדעה צלולה ורחבה אמן: