והנה פשוט דדוקא על כזית עובר בעש' זו אבל פחמ"כ א"ע ודין ח"ש יש לו שאסור מן התורה ועפמ"ג יו"ד פתיחה לה' שחיטה וכאן ודאי בעינן כזית ע"ש ותבין. והנ"מ לענין אם אוכל כזית דג"כ אין לוקין דהוא רק לאו הבא מ"ע דאין לוקין ובין ח"ש שהוא אסור ג"כ מן התורה כתבתי כ"פ בחיבורי זה. ומצאתי כן בפרי מגדים דנ"מ לענין שבועה דאין חל על עשה ועל ח"ש חל כיון דאינו מפורש בתורה עתו"ס שבועות סוגי' דכולל ובמש"ל. ונראה ג"כ לענין הנאת גרון ושלכד"א שוה לכל איסורי מאכל שבתורה ולענין כא"פ הכל מבואר לעיל וא"צ לכפול. ולענין לבזבז ממונו שלא לעבור ביארתי לעיל דאפשר דוקא במצות עשה לעבור בשוא"ת א"צ לבזבז יותר מחומש אבל בלאו הבמ"ע לעבור בקו"ע אפשר דדינו כל"ת דכל הון בוז יבוזו לו עמש"ל. גם לענין תשובה אפשר דינו כעשה ואף אם דינו כל"ת מכל מקום לאו הנל"ע ג"כ עולה מכפרת אם כן כאן נמי. מכל מקום לענין תשובה לבד דמכפרת בעשה דלא זז משם עד שמוחלין צ"ע אם ג"כ בלאו הבמ"ע הדין ג"כ כן ואי"ה לקמן בדיני תשובה יבואר.
מנחת חינוך · סימן י״ז, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
