והנה הש"ס מקשה עבד איש ולא עבד אשה ולכאורה כיון דהוי רק עשה כמ"ש אם כן הו"ל מ"ע שהז"ג אם כן אפשר דבאמת נשים לא מחייבי במצות עשה זו צ"ל דדוקא במצות עשה שהז"ג שהוא בקו"ע נשים פטורות כציצית ותפילין וכדומה אבל בלאו הבמ"ע נשים חייבות דהוי שוא"ת וסברא זו מוזכרת באחרונים אך אין מכאן ראי' כיון דנשים חייבות בעשיית פסח ובאכילה עש"ס וזה הוי דיני המצוה כמש"ל ול"ש לומר שפטורים כיון דחייבים בעשה הכוללת ג"כ חייבים בדיני המצוה כי זה הוי דיני המצוה ע"כ אין נחשבים במנין המצות כמש"ל וז"פ. ואם הי' לו זכר או עבד למול ועשה שליח למולו אם מותר לעשות פסח או לאכול מכח חזקה שע"ש ע' עירובין פ"ג אי חזקה שע"ש בדאורייתא או מסרו לב"ד שימולו הם ובב"ד כ"ע מודים שאין ב"ד מתעצלים ע"ש והדברים ארוכים ואין כאן מקומו. ולאו זה דערל וגם העשה דמילת זכריו ועבדיו נוהג ג"כ בפ"ש עש"ס ור"מ ספ"י הדברים שבין פ"ר לפ"ש אבל מצוה זו נוהג גם בפ"ש ועשאג"א פלפל בכמה דברים שכתבתי לעיל ואין ביכולתי לעיין מטעם הנ"ל והמעיין במש"ל מצות מילה ומצוה זו ולקמן פ' אמור ואלו הג' מצות יהי' לאחדים בידו תלי"ת ימצא הערות נכונות והשם יתברך יגמור עלי לשנות פ"ז בהרחבה:
מנחת חינוך · סימן י״ז, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
