מנחת חינוך · סימן קס״ח, ג׳

והנה לפ"ז פשוט דאם הי' עליה ה' לידות ספק וה' לידות ודאי מביאה קרבן א' ומכשירתה בקדשים דהספיקות אפילו אם היו ולדות והם עשרה לידות מכל מקום מכשירתה בקדשים דקרבן א' עולה על כמה לידות אך הודאות צריכ' להביא אח"כ והספיקות א"צ להביא כיון דא"צ להכשירה בקדשים אינה מביאה מספק. וז"ל הר"מ כאן בה"י האשה שיש עליה ה' ספק לידות מביאה קרבן א' ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה הי' עליה חמשה לידות וודאות מביאה קרבן א' ואוכלת בזבחים והשאר עליה חובה כו' הי' עליה ה' לידות וודאות וה' לידות ספק מביאה ב' קרבנות א' על הודאי ונאכל ושאר הודאות עליה חובה וא' על הספק ואינו נאכל ואין השאר עליה חובה ואוכלת בזבחים עכ"ל. ולא זכיתי להבין למה יביא שני קרבנות למה לה להביא קרבן א' על הספק אפילו אם הספיקות הללו היו ולדות ה"ל עשרה לידות מכל מקום בקרבן א' שמביאה אפילו על הרבה לידות מכל מקום מותרת בקדשים אם כן כיון שמותרת בקדשים אסורה להביא קרבנות מספק ול"ל שני קרבנות ואח"כ אוכלת בזבחים הא בקרבן א' אוכלת בזבחים אפילו לידות וודאות ומכ"ש בקצת לידות ספק אפילו אם היו ולדות מכל מקום אוכלת בקדשים ודין זה אינו מובן כלל. אך באמת ד' הר"מ הם ברייתות בכריתות ח' ע"א ת"ר היו עלי' ה' לידות ספק וה' לידות ודאי מביאה ב' קינים א' על הודאי וא' על הספק כו' ריב"נ אומר כו' ר"ע אומר כו' אם כן דעת ת"ק כן והלכה כמותו אף נגד ר"ע וריב"נ. אך באמת דעת הת"ק אינו מובן כלל למה לה שתי קרבנות בקרבן הודאי תוכל לאכול בקדשים ולמה מביאה קרבן ספק וראיתי בתוספתא דכריתות מבואר שם לידה ס' ולידה ודאי מביאה קרבן א' דברי ריב"נ כו' אינו מבואר שם כלל דברי הת"ק אך הש"ס דילן הוא עיקר. אך איני מבין טעם הת"ק כלל. וגם מבואר שם בש"ס א"ל רנב"י לר"פ משמיה דרב' הנהו תנאי במאי פליגי ריב"נ כו' ולא קאמר מאי דפליג ת"ק הטעם לדבריו וכעת צ"ע והשי"ת יאיר עיני. עוד כ' הר"מ הי' עליה ה' לידות ודאי וה' זיבות ספק כו' מביאה שתי קרבנות והדין דין אמת כי לידה וזיבה אין א' מכשרת בקדשים עבור השני ע' כריתות ד"ט דעל הלידה ועל הזיבה מביאה שני קרבנות כי הם שני ענינים אך הי' להר"מ לכתוב רבותא אפילו ה' לידות ודאות וה' זיבות ודאי צריכה שתי קרבנות דכה"ג בלידות א"צ רק קרבן א' מכל מקום בשני ענינים לידה וזיבה צריכה שתי קרבנות אבל בלידות ודאי וזיבות ספק אין חידוש לדעתו דאפילו בלידות ודאות ולידות ספק סובר דצריכה שתי קרבנות מכ"ש בלידות וזיבות וצע"ק. והנה בס' לידה מביאה קרבן היינו על העולה מתנה אם אינה חייבת ה"ל עולת נדבה וחטאת מביאה על הספק להכשירה בקדשים ואם יש עליה ה' לידות ספק מביאה רק קרבן א' ואין השאר עליה חובה דהוא ס' חולין בעזרה כמ"ש עיי' בכריתות וברש"י. ולכאורה אפשר לומר נהי דאין השאר עליה חובה מחמת ספק חב"ע אפשר היינו דוקא החטאת שהוא ספק חב"ע כמ"ש אבל העולה דתוכל להביא ולהתנו' אפשר דצריכה להביא כל מה שהיא חייבת אך מסתימת לשון המשנה והר"מ דאין השאר עליה חובה נר' דפטורה מכל וכל אף מן העולה. ונרא' הטעם דל"מ לשיטת הרשב"א שקדימת החטאת מעכב אף בדיעבד ממילא כיון שא"י להביא חטאת אינה מביאה עולה כ"א היה וולד העולה פסולה בלא חטאת הקודם אלא אף לשיטת התוס' דהוא רק למצוה מכל מקום כיון דהוא מצוה לכתחלה שתקדים החטאת וא"י ה"ל א"ר לבילה ובילה מעכבת כמבואר כ"פ בש"ס לענין ביכורים. ועי' תוס' בכ"מ לענין סמיכה כיון דהוא מצוה לכתחלה וא"י לעשות מפני ס' מעכבת אף בדיעבד רק אם הוא ראוי אינה מעכבת ה"נ כנ"ל. ונראה ראיה מהמשנה דקינים אשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו יורשים עולתה כו' וליתני סתם אשה שמתה מביאין יורשין עולתה נר' דוקא בהביאה חטאתה אז יביאו היורשי' העולה אבל אם לא הביאה חטאתה אין היורשי' צריכים להביא העולה כלל כיון דא"י להביא החטאת מעכב ובסיפא דהאשה שהביאה עולתה כו' דהעולה כשרה דאינו מעכב כמ"ש התוס' כיון דראוי' לחטאת אבל במתה ולא הקריבה כלל בחייה היורשים פטורים אף מן העולה כיון דא"י להביא החטאת ה"ל אר"ל ומעכבת כנ"ב. והנה החטאת מעכבת בקדשים אבל אחר שהקריבה חטאתה מותרת בקדשי' והעולה אינה מעכבת כ"ה בר"מ.