והנה פשוטי כלים הנ"ל דאין מקבלין טומאה דוקא אם הם משמשי אדם בלבד אבל אם הם משמשי אדם וכלים כגון השלחן וכדומה מקבלין טומאה כ"ה בר"מ פ"ד. ובמ"ל כ' דדעת הר"מ והרבה ראשונים דאינן אלא מדרבנן מקבלין טומאה ולא מן התורה ומביא בשם הרשב"א דיש סוברים דמקבלין טומאה מן התורה ע"ש וכלים הנ"ל הבאים במדה שהם גדולים יותר מדאי אם הם מחזיקים מ"ם סאה בלח אין מקבלין טומאה כיון שאינם מטלטלין מלא עיין ר"מ וראב"ד פ"ג ודוקא טומאת מגע אין מקבלין אבל מתטמאין טומאת מדרס אם מיוחדים לכך כי לענין מדרס לא אתקש לשק וכן כ"ע עשוים לנחת דאין מקבלין טומאה אבל מתטמאין מדרס עש"ס כ"פ ובר"מ פכ"ז ובמ"ל ובתי"ט פכ"ד דכלים. ויש כלים העשוין מן הגומא והערבה כו' כגון הכפיפות כו' והמפצות הם בכלל כלי עץ כ"ה בר"מ כאן אם כן פשוטיהם טהורים מן התורה אך אם מיוחדים למדרס טמאים מדרס כמו כלי עץ. ומבואר במשנ' דנדה דכל הטמא מדרס היינו במיוחד לישיבה דמטמא מדרס מתטמא ג"כ טומאת מת ושרץ ע' ב"ק כ"ה ובשבת פ"ד דמפץ במת ובשרץ נלמד בק"ו אם כן הוא בודאי מן התורה וכ"כ התוס' כ"פ אם כן הדינים כ"ה. פשוטי כ"ע ודומיהם אם אינם מיוחדי' לישיבה דאין טמאים מדרס אין מקבלין טומאה מן התורה רק מדרבנן במשמשי אדם ע' תוס' סוכה ד"ה באריכות גבי מסגרת השלחן אך אם הם מיוחדים לישיבה דמטמא מדרס מטמא ג"כ במגע מת ושרץ ודומי' מה"ת. וז"ל הר"מ פ"א היו"ד כלי עץ כו' פשוטיהן כגון כו' אינם מקבלין טומאה אלא מד"ס שנאמר כו' בד"א בשאר טומאות אבל טומאת משכב ומושב כו' מתטמאים מן התורה כו' וכוונתו מ"ש תחלה אבל פשוטיהם מקבלין טומאה מד"ס כגון שאינם מיוחדים למדרס מכל מקום מדרבנן פשוטי כ"ע מקבלין טומאה ע' ב"ב ור"מ כאן פ"ד ודין זה דאם מיוחד למדרס מקבל טומאה מן התורה בפשוטים לא כ' כאן וסמך אמ"ש בפכ"ג ז"ל המפץ כו' מתטמא במדרס וכן מתטמאים במת ובשאר טומאות מדבריהם ככל פשוטי כ"ע כמו שביארנו וזה כלל גדול כל המתטמא במדרס מתטמא בשאר טומאות עכ"ל. והנה מדלא כתב תי' מדבריהם אחר שכתב וזה כלל גדול נראה ג"כ דסובר דכלל זה מן התורה כיון דנפקא מק"ו בש"ס. אך לפני זה כתב דמפץ אף על פי שאינו בכלל כלים החמורים בתורה מכל מקום מטמאים מדרס מן התורה כו' וכ' וכן מטמאים שאר הטומאות מד"ס ככל פשוטי כ"ע היינו דרבנן גזרו נמי עליהם שהם בכלל פ' כ"ע וכת' כמו שביארנו היינו כמו שמבואר כאן פ"א ובפרקים הבאים דין פכ"ע מדרבנן אבל כלל הזה דמטמא במדרס מטמא שאר טומאות נ"פ דסובר הר"מ דזה הוי מן התורה אם כן ה"ה כ"ע העשוי לנחת או באה במדה דמטמא במדרס כמבואר כ"פ וייחדן למדרס נמי מקבל טומאת מגע כמו פכ"ע כי שייך נמי הק"ו. ובתי"ט פכ"ד דכלים מ"ד ד"ה והבאה מסופק אי שייך כלל זה בכלים הבאים במדה או אפשר דוקא בפכ"ע ע"ש והובא במ"ל כאן פ"ג והנלע"ד כתבתי. ועתו"ס ב"ב דס"ו:
מנחת חינוך · סימן ק״ס, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
