מנחת חינוך · סימן ט״ז, ג׳

ואין חייב אלא על עצם שיש בו כזית בשר על העצם או בפנים כזית מוח. ומבואר שם בש"ס דרבינא סובר דבאין בו כזית בשר כ"ע מודים דל"ש ש"ע ובאמת ר"א סובר דפליגי באין בהם כזית בשר כלל וסוברים חכמים דיש בו משום ש"ע ורבינא ור"א הלכה כר"א כמבואר בשל"ה בקונטרס תורה שבע"פ בשם ס' הליכות עולם בכלל הלכה ע"ש. אם כן אמאי פסק הר"מ כרבינא וע"ש דמבואר פלוגתא דר"י ורשב"ל שאין בו כזית במקום זה ויש כזית במק"א וע"ש בתוד"ה איתמר דפליגי אליבא דרבי ובפלוגתא דרבינא ור"י קמיפלגי ור"י כר"א אם כן כיון דר"י ור"א בחדא שיטה קיימי דרבנן סברי דחייב משום ש"ע באין עליו כזית בשר אם כן אמאי לא פסק הר"מ כן. וצ"ל דהר"מ ס"ל דפליגי ר"י ורשב"ל אליבא דרבנן אם כן באין עליו כזית בשר אף ר"י מודה כרבינא ואי משום קו' התוס' ע' מהרש"א דאי אליבא דרבנן פליגי אם כן לר"ל במאי פליגי רבנן על רבי. אין קושיא כ"כ דאפשר דפליגי לדידיה באיזה חילוק המבוארים לעיל לכמה אמוראים ואין כאן מקומו להאריך בסוגית הש"ס. וע"ש בשל"ה לענין אביי ורבא נגד רבותם עמש"ל וצ"ע. ואם אין בהם כזית בשר או מוח אפילו איסורא ליכא ועמ"ל שכ' דלשון הר"מ אפשר לצדד שכ' אין חייבים באין בהם כזית אבל איסורא איכא דמוכח בפשיטות הסוגיא שמבואר אי אין בהם ל"ל שריפה ע"ש. והנה זה מוכח דאי אפשר לתרץ דברי הר"מ שכ' דשורפין מפני התקלה מיירי באין בהם מוח אך איסור יש דבאמת בגמ' מ' דא"צ שריפה כלל אבל אם נאמר תי' אחר על הר"מ אם כן גוף הדין דאין איסור אינו מבואר להדיא. אך באמת כבר כתבתי לעיל כיון דהתורה מיעטה מן התורה דיש איסור ואפילו איסור דרבנן דהי' מבאר כמו גומרת' ועוד ראיה ברורה מגמ' דשם דר"י הקשה לר"ל דסובר דאם אין במקום השבירה כזית בשר אין בו ש"ע מהא דתנן קולף עד שמגיע לפרק וכו' יקלוף ביה פורתא אם כן נראה דלרשב"ל אין איסור כלל באין במקום השבירה כזית דאל"ה לא קשה דיקלוף פורתא כיון דעכ"פ איסור יש אע"כ לרשב"ל אין איסור כלל. אם כן גם לדידן דאם אין כזית במקום השבירה חייב רק אם אין כזית כלל על העצם ה"נ אין איסור כלל מדרשב"ל נשמע לר"י דאם אין כזית אין איסור כלל וגם הבאתי לעיל בח"ז דיש דעות דוקא באיסורי שבת אמרינן פטור אבל אסור אבל לא בשאר איסורים ע"ש אם כן כאן נ' דאין איסור כלל וכן אם הי' על העצם כזית בשר או כזית מוח ועכשיו אין עליו בשר ג"כ אין בו משום ש"ע וכ"כ המ"ל ומוכח גם כן מהש"ס הנ"ל כמו לרשב"ל אף שהי' כזית במקום שבירה כיון שעכשיו אין עליו כזית במקום שבירה אין איסור ע"כ הק' הש"ס וניקלוף פורתא. אם כן לדידן ג"כ באין עליו כזית בשר עכשיו דאם היה תלוי במה שהי' מקודם לא הי' ק' כלל על רשב"ל ג"כ דיכול גם כן לתרץ כיון שהי' כבר יש בו אע"כ אין סברא כלל רק בעינן שיהא עתה לכל חד כדאית ליה לר"י כזית בשר על העצם ולר"ל במקום שבירה ואנן קי"ל כר"י בעינן עתה שיהא כזית בשר וז"פ. והנה איני מבין דמקשה שם לרשב"ל ל"ל דקולף עד שמגיע לפרק וחותך נקלוף בו פורתא ונתברי'.