מנחת חינוך · סימן קנ״ב, ב׳

והנה אכתוב דין יין לחוד ודין שאר המשכרין לחוד וכ"ה השותה רביעית יין חי מיין שעברו עליו ארבעים יום בב"א ועבד חייב מיתה ב"ש ומלקות וגם על הכניסה כמש"ל. שתה פחות מרביעית יין פטור ואינו מחלל עבודה ועיין כסף משנה אף על פי שבש"ס מבואר מה יין שמוזהרים עליו בכ"ש מכל מקום דוקא לענין איסור אבל אין לוקין כמו כל איסורין שבתורה בכ"ש ע"ש ונראה דאע"פ שאין לוקין מכל מקום כיון דמבואר בש"ס דמוזהרים עליו נראה דמוזהר בלאו ומכל מקום אין לוקין אבל אין דינו כח"ש דהוא רק איסור ונפקא מדרשא ונ"מ לענין שבועה עיין ביו"ד דעל ח"ש חל שבועה ועל לאו אינו חל אם כן ה"נ עובר בלאו וכן יין מגיתו היינו קודם מ"ם יום אינו חייב ואינו עובר ואינו מחלל עבוד' אפילו ביין הרבה ומכל מקום נראה דמוזהר בלאו כמ"ש בש"ס רק דאינו חייב מיתה ולא מלקות ואינו מחלל עבודה. ונראה לפסק הר"מ דעל שאר דברים המשכרים עוברים בלאו ולוקין אם כן ה"ה יין מגיתו אם נשתבשה דעתו על כל פנים לא גרע מדבילה קעילית או משאר משקין ולוקין רק בלא נשתכר רק האיסור מחמת יין אין לוקין דאינו נקרא יין אבל בנשתבשה דעתו ונשתכר בודאי לא גרע משאר המשכרין ולוקין וכן בפחות מרביעית יין חזק ונשתכר נהי דא"ח מחמת יין מכל מקום לא גרע מדבילה קעילית דלוקין כנ"פ אך אין מחלל עבודה ואינו ח"מ אם אין דינו כיין ודינו כשאר המשכרין וז"פ. וכן בשתה רביעית יין בצמצום והי' מעט מים ביין ה"ל מזוג ופטור ואינו מחלל עבוד' כ"ה כאן בה"א משמע אבל איסורא איכא ובה"ה כת' דאם שתה כדי רביעית בלבד יהי' בו מעט מים מותר לעבוד מבואר דאף לכתחלה מותר והראב"ד השיג עליו דפטור אמרינן ולא מותר ובכ"מ מחלק דבה"א מיירי שהי' רביעית יין חי שלם והוסיף עליו מעט מים פטור אבל אסור וכאן מיירי שהי' פחות מרביעית יין חי והמים השלימו לרביעית מותר אף לכתחלה וחילוק זה נאה ומתקבל. וז"ב ופשוט אם נשתכר בזה דינו כשאר משקין המשכרים וכן צריך שישתה הרביעית בפ"א הפסיק בה מעט אינו חייב ואינו מחלל עבודה וג"כ דוקא בלא נשתכר כמ"ש וא"צ לכפול. ודוקא בשתה רביעית אבל יותר מרביעית יין אף על פי שהוא מזוג והפסיק בה מכל מקום ח"מ ומחלל עבודה והיינו יותר מרביעית יין חי והי' בו מים אבל אם הי' רק רביעית יין וע"י מים הנוסף הי' יותר מרביעית פטור אבל אסור ובאמת בש"ס מבואר דהקשה לרב הא מר רמי בי' מיא וא"ל הא לא קשיא הא ברביעית הא ביותר מרביעית אם כן החילוק הזה ביותר מרביעית היינו במזוג אבל בהפסיק אינו מבואר אך כיון דמוקי הא דר"א ברביעית אם כן לענין הפסיק בה נמי הדין כך ודעת הראב"ד אף ביותר מרביעית אם הי' בו מים או הפסיק א"ח מיתה ואינו מחלל עבוד' רק הוא באזהרה וע' כ"מ וז"פ הא דמזוג חייב ביתר מרביעית היינו בדרך מזיגה כמבואר באו"ח אבל ביותר מכדי מזיגה דלא נקרא יין כלל בודאי פטור וז"פ. ודע הא דר"א סובר דרך שכרותו הא אם הפסיק מעט אינו חייב ות"ק סובר דחייב דאינו דורש דרך שכרות ז"פ דכ"ע ס"ל דלא עדיף מכל איסורי מאכלות ושתי' בכה"ת דלדעת הר"מ אינו חייב בהפסיק יותר משתית רביעית ולהראב"ד הצירוף במשקים ג"כ בכא"פ ה"נ אם הפסיק לת"ק כשיעור זה בודאי פטור כיון דכתי' אל תשת והיינו רביעית ובודאי אם יש הפסק יותר כמו בכה"ת בודאי אין זה שתי' כלל רק בלא הי' הפסק כשיעור הזה דבכה"ת הוי צירוף מכל מקום כאן סובר ר"א דלא הוי דרך שכרות אפילו בהפסיק בה מעט ואינו חייב ות"ק אין סובר כן אבל אם הי' הפסק כשיעור בכה"ת בודאי פטור אליבא דכ"ע אם כן נפקא מינה לדידן בשתה יתר מרביעית דחייב בהפסיק בה היינו דלא הפסיק כשיעור אבל הפסיק כשיעור כגון דשתה רביעית וחצי בין הכל ושתה ג' חלקי רביעית בב"א ואח"ז הפסיק בכא"פ ואח"ז שתה עוד הג' חלקי רביעית בודאי פטור דלא שתה רביעית כלל כמו בכה"ת דאינו מצרף וכן בשתה רביעית בב"א מזוג והפסיק ושתה עוד דיותר מרביעית חייב במזוג ובהפסיק מכל מקום דוקא בהפסיק מעט ל"מ ביותר מרביעית אבל בהפסיק הרבה דאינו מצרף בכל דיני התורה הן לענין שתיית איסור והן לענין שתיית מצוה אם כן בודאי ג"כ אינו מצרף והוי כשתה היום ואחר כמה ימים שתה שנית דאינו מצטרף וז"ב. וכ"ז דוקא בלא נשתכר אבל אם שתה הרבה ונשתכר אף על פי שהפסיק הרבה נהי דמשום יין א"ח אבל דינו כשיכור מחמת ד"א דאין שיעור לדבר רק אם נשתבשה דעתו חייב מלקות אך אין מחלל עבודה ואינו ח"מ כמש"ל. והנה במה שכתבתי לעיל בשם הספרא דממעט חללים ובע"מ אם נאמר דוקא שני אלו ממעטינן ואפשר דוקא בע"מ שפוסל באדם ובבהמה שמחלל עבודה ולוקין אתמעט מלאו זה אבל בע"מ שפוסל באדם לבד דאינו מחלל עבודה עיין ר"מ כאן פ"ו וגם לדעת הרב' ראשונים א"ח מלקות ג"כ ע"ש במ"ל אם גם הוא נתמעט אף על פי שחלל ג"כ אינו מחלל עבודה ונתמעט מכל מקום כאן ליכא אפילו חיוב כלל צ"ע אם נתמעט או אפשר בכל גוונא נתמעט וצ"ע. ועמ"ל כאן פ"ט דעתו דגם שתוי"י א"ח רק בעבוד' תמה כמו זר ובעבודה שאינה תמה א"ח מיתה ע"ש ודוקא ח"מ אבל מלקות חייב כמו זר וכן מחלל עבודה ע"ש בר"מ ה"נ.