מנחת חינוך · סימן ט״ו, ט׳

ודין ההיקף וכו'. זה דעת הר"מ דשני חבורות שאוכלין ב' פסחים צריך כל חבורה לעשות לה היקף והופכים את פניהם כדי שלא יהיו מעורבים ועיין כסף משנה דהוא גורס בגמרא חוצה תן לו חוצה וגם במשנה דב' חבורות דעת הר"מ דחיוב להפוך את פניהם אבל רש"י לא גרס תן לו חוצה וגם במשנה דב' חבורות פירש"י דמיירי דאוכלים פסח אחד ואשמעינן המשנה דרשאים להפוך את פניהם אף דנראים כשתי חבורות דפסח נאכל בב' חבורות ועתי"ט ואין להאריך. וער"מ פ"ו מבואר עוד דינים שבגמרא ועיין כסף משנה שהר"מ פוסק כר"י דהל' כר"י לגבי ר"ש ע"כ הדין כך דחבורה של פסח רשאים לחלק הפסח ולעשות שתי חבורות וכל חבורה אוכלים בפ"ע אבל אין אדם האוכל רשאי לאכול בשני חבורות כגון אם התחיל לאכול בא' אסור לילך לחבורה השנית ולאכול עמהם אף שהפסח הזה הוא נמנה עליו מכל מקום גזירת הכתוב בבית א' יאכל ויש אם למסורת דאינו רשאי לאכול בב' מקומות ושני חבורות כשני מקומות דמי ערש"י. והנה בשני מקומות ודאי צריך מקום חדש בחילוק מחיצות או אפשר אף בלא חילוק מחיצות באויר חדש הו"ל כשני מקומות ויבואר לקמן ב"ה. והנה באוכל בשני מקומות מיירי דלא נפסל ביוצא כגון שנחלק הפסח קודם אכילה אסור לילך מכאן ולאכול חלק הפסח שישנו במק"א.