מנחת חינוך · סימן ט״ו, י׳

ונראה דהלאו הזה דמוציא הפסח אינו אלא בבני החבורה שהתחילו לאכול אסור כ"א להוציא משם או אם אדם אחר בא אסור להוציא ח' פסח אבל אם יש הרבה בני חבורה והתחילו לאכול חוץ מאחד או שנים רשאים אלו השנים ליקח חלקם מהחבורה ולעשות עצמם חבורה אחרת או בבית אחר ולאכול שם דהלאו הזה דוקא באוכלין שהתחילו לאכול או איש זר אסור להוציא מהחבורה שהתחילו לאכול אבל מקצת חבורה שלא התחילו לאכול אעפ"י שמקצת התחילו מכל מקום הם שלא אכלו רשאים ליקח חלקם ולעשות חבורה אחרת במק"א וראי' דמבוא' בגמ' השמש שאכל כזית בצד התנור אי פקח הוא ממלא כריסו ממנו והטעם דלא יוכל לאכול עם בה"ח דאסור לאכול בשני מקומות אם כן כיון דבני חבורה יאכלו במק"א היאך לוקחים הם הפסח למק"א הא מוציאין אותו לחוץ א"ו בה"ח שלא אכלו עדיין רשאין להוציא והאיסור אינו אלא מי שהתחיל לאכול או איש זר אשר לא מבה"ח הוא אסור להוציא לאחר שהתחילו בה"ח לאכול אבל מקצת בה"ח שלא התחילו רשאים להוציא חלקם למק"א כנ"ל. ומי שהתחיל לאכול אסור לילך לו לחבורה האחרת שלקחו חלקם ולאכול דאסור לו לאכול בשני מקומות ושני חבורות כשני מקומות דמי וכמש"ל וכ"כ התוס' שם דלאחר שלקחו כ"א חלקם אסור להוציא מחלק חבורה זו אך נלפע"ד אף דחלקו מכל מקום כיון דלא התחילו לאכול רשאים להוציא כיון שאם רוצים יכולים עוד אנשים ליקח מחלקם ולילך לחבורה האחרת דמ"ל שהולכים לחבורה אחרת או שעושים חבורה לעצמן ורשאים הם כמ"ש רק בהתחילו לאכול אסורים להוציא ע' בסוגיא. והנה ד"ז דאין האוכל רשאי לאכול בב' חבורות או בב' מקומות נפ"ל מן הפסוק בבית א' יאכל אם כן ה"ל עשה דלא יאכל אלא במקום א' ולא בשני מקומות וכ"ה בפ' מי שהי' טמא בפרטו מאי קממעט לא תוציא וכו' דהו"ל לאו הנל"ע על כל פנים ד"ז הוא דין אחר דאין האוכל אוכל בשני מקומות בלא איסור הוצאה כמ"ש אם כן ודאי האוכל בשני מקומות עובר בעשה זו ולכאורה קשה למה לא מנה הר"מ והרב המחבר עשה זו אך באמת זה היא חלק מחלקי המצוה כמו צלי אש דמצוה לאכול הפסח בדרך זה צלי ובבית א' וכדומה עוד חלקים ע"כ לא נמנה ע' בסמ"ק של רבינו ורמב"ן שם ומ"ל פ"ב מה' בהב"ח גבי בנין המזבח גזית ע"ש ואפ"ל הא דאסור לאכול בב' מקומות דוקא באכל במקום הראשון כזית שיעור אכילה שיוצא בה י"ח אסור לילך למק"א ולאכול עוד אבל באכל פחות מכשיעור אפשר לא מקרי אכילה ומותר לאכול עוד במק"א ואין שייך לח"ש כאן וא"צ להאריך אם כן לא מיקרי אכילה פחות מכזית ומותר לילך לאכול במק"א וזה נראה מל' הברייתא המובא שם מכאן אמרו השמש שאכל כזית בצד התנור אי פקח הוא ולמה נקט כזית הו"ל למיתני השמש שאכל א"ו דוקא באכל כזית אבל פחות מכזית לא מיקרי אכילה ורשאי לאכול במק"א כנלע"ד וצ"ע. אבל ז"פ דאם אכל במק"א כזית אסור לאכול במקום ב' אפילו כ"ש דח"ש אסור מן התורה ושייך חזי לאצטרופי אבל באכל במק"א פחות מכשיעור דל"ה אכילה רשאי לאכול במק"א וע' פ' מי שהי' שהבאתי לעיל פירש"י דאסור לאכול מפסח היוצא מחמת הלאו דבשר בשדה עמש"ל: